אברבנאל על ירמיהו א:א

הנבואה הראשונה תחילתה מראש הספר דברי ירמיהו בן חלקיהו וגומר עד שמעו דבר ה' בית יעקב, ויש בנבואה הזאת ה' פרשיות. הראשונ', דברי ירמיהו. השנייה, בטרם אצרך בבטן. השלישית, מה אתה רואה ירמיהו. הרביעית, סיר נפוח. החמישית, הלוך וקראת. והנה שאלתי בפסוקי הנבואה הכוללת הזאת ששת השאלות כדרכי בפירוש דברי הנביאים:

השאלה הראשונה אם בא הכתוב להודיע באיזה זמן מהמלכים ניבא ירמיהו למה זה לא נסתפק באומרו שניבא בימי יאשיהו ויהויקי' וצדקיהו מלכי יהודה כמו שביאר בישעיהו ובהושע ובנביאים אחרים ומה צורך לפרט שנבואתו התחילה בי"ג ליאשיהו ועד עשתי עשה שנה לצדקיהו כי הנה בשאר נביאים פירש הכתוב זמן המלכים שנבאו בו אבל לא פורט לכמה שנים ממלכותם ניבא, ועוד שאם התחיל לנבא בימי יאשיהו והתמידה נבואתו עד סוף צדקיהו ולכן זכר יהויקים שמלך אמצעי ביניהם למה לא זכר גם כן יהואחז שמלך קודם יהויקים ויהויכין שמלך קודם צדקיהו:

השאלה השנית למה אמר הש"י לירמיהו בתחל' נבואתו בטרם אצרך בבטן ידעת' וגומר ולא נאמר כזה לנביא אחר מהנביאים ואם היה זה ענין כל נביא ומשפט שוה לכולם כדברי הרב המורה בפרק ל"ב חלק שני יקשה למה נאמר זה בייחוד לירמיהו ולא לזולתו, ואם בא הכתוב בזה לתת בנין אב לכל הנביאים יותר היה ראוי לתתו באברהם או במשה אדוננו שהתחילו בנבואה ובמעלתה לא בירמיהו מאחרוני הנביאים, ותשובת הרד"ק אינה מספקת שכתב שבעבור שידע האל שירמיהו יסרב בשליחותו הודיעו שמהבטן היה מוכן לנבואה ואין טעם בדבריו כי הנה משה רבינו סרב בשליחותו ולא נאמר לו כן ומראת הסנה לא היתה מונעת דבר מזה:

השאלה השלישית במאמר בטרם אצרך בבטן ידעתיך וגו', כי אם היה ענין ידעתיך מלשון גדולה כמו ידעתיך בשם כפירוש ה"ר דוד קמחי איך יתכן שקודם שנוצר גדלו, ואם עניינו החכמה והידיעה שכאשר ברא היסודות ידע הש"י שהיה עתיד להתרכב ולהתהוות מהם גופו של ירמיהו יהיה באמת זה מאמר תפל מבלי מלח כי הנה כל הצדיקים וכל הרשעים ידע הש"י קודם היותם ולמה זה הודיעו בענין ירמיהו בייחוד, גם יקשה אומרו ובטרם תצא מרחם הקדשתיך כי הקדושה אינה כי אם הפרישות מהטומאה והמותרות אם היה עדיין בבטן איך נתקדש, וגם אומרו נביא לגוים נתתיך לא יתכן שינבא בהיותו בבטן אם לא שהיה מגיד העתיד להיות:

השאלה הרביעית מה היתה טענת הנביא על מאמר השם הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי כי הנה ישיבהו השם אם נער אתה תגדל ותהיה לאיש ויתקיים דברי ולא ישוב ריקם כי אע"פ שנולד משה רבינו מוכן למעלת הנבואה ושלמה המלך למדרגת החכמה אין ספק שהיו צריכין לזמן כי בהיותם נערים עדיין לא הגיעו ימי הפקודה לא לנבואה ולא לחכמה כי לכל זמן:

השאלה החמישית במה ששאל הש"י לירמיהו על המקל שקד וסיר נפוח שהראהו בשתי המראות אלה מה אתה רואה והיה ראוי שישיבהו הנביא אני רואה מה שאתה הראיתני כי אתה אל רואי, והנה עמוס אמר על מראותיו כה הראני הש"י (עמוס ז, א, ד. ח, א) וגם ירמיהו אמר הראני השם והנה שני דודאי תאנים, כי הנה היו מיחסים המראות ההם לאל יתברך לא שהאל יהיה מיחס אותם לנביאים ושואלם מה אתה רואה, גם יקשה ואמרו בסיר נפוח מלת ב' כי היא נבואה ג' לא ב':

השאלה השישית למה זה באו פה ארבע נבואות כל אחת מהן בדבור קצר ובכל אחת מהן נאמר ויהי דבר השם אלי לאמר ולמה לא נכללו כולם בדבור אחד. והם: הראשון, בטרם אצרך בבטן וגומר. השני, מה אתה רואה ירמיהו ואומר מקל שוקד. הג', מה אתה רואה ואומ' סיר נפוח. הד', הלוך וקראת באזני ירושלם. והיה ראוי שעל כולם יאמר ויהי דבר השם אלי לאמר פעם א' ולא ישנה לו, ויקשה ג"כ למה כמ"ש במראת הסיר נפוח שהיתה שנית לא זכר באחרות שלישית והד' כמספרם: והנני מפרש הפסוקים באופן יותרו השאלות האלה כולם:

הכוונה הכוללת בנבואה הזאת ובכל חמשת חלקיה ודבוריה היא לצוות אל ירמיהו ולזרזו על שליחותו בנבואה ולהסיר מלבו הספקות שהיה אפשר שיפלו עליו בה אם מפאת נערותו ואם מפאת מהירות השליחות ותכיפות הענין ושאר המונעים שירא לו בו ולחזקו שילך מיד ויקיים מצות אלקיו וכמו שיתבאר בפסוקים:

דברי ירמיהו בן חלקיהו וגומר עד ויהי דבר השם אלי לאמר בטרם כבר כתבתי בהקדמ' פירושי לנבואות תרי עשר למה התחילה נבואת ירמיהו בלשון דברי שהוא מפני שבאו בספרו ספורי עניניו ממה שקרא לו ועשו כנגדו ולהיותו פעמים רבות מדבר בעדו בלשון עצמו התחיל ספרו בלשון דברי ירמיהו וכן הוא גם כן דברי עמוס, והנה הודיע הכתוב בתחילת הספר הזה והקדמתו ארבעה הודעות בירמיהו. ראשונה, שהיה בן חלקיהו והוא חלקיהו בן שפן הכהן הגדול שמצא בבית השם ספר התורה שכתב מרע"ה והכהן הגדול ההוא התחיל להודיע החרבן העתיד להיות בישראל ממה שמצא ספר התורה נגלל בפסוק יוליך ה' אותך ואת מלכך כדברי חכמים ז"ל ולכן יצא מחלציו ירמיהו שהשלים ליעד ע"ז. ושנית, שהיה עירו ענתות בארץ בנימן, ונכתב זה להיות הקדמת ידיעה למה שיספר אחרי זה שקרהו עם אנשי ענתות.