אברבנאל על ישעיהו ז:כה

הנה עתה יהיה בהפך, שאף כל ההרים, רצונו לומר הרמים שהם ברוב המקומות ללסטים יעדרו ויעבדו אותם, ולא תבוא עליהם יראת שמיר ושית, והיה הכל:

למשלח שור ולמרמס שה, מרוב שלום, ויהיה אמרו אשר יהיה, שם עתיד או הווה במקום עבר, כמו (שמות טו, א) אז ישיר משה, (תהלים קו, יט) יעשו עגל בחורב, (איוב א, ה) ככה יעשה איוב כל הימים. וי"מ שאחרי מפלת סנחריב לא ישתדלו בני אדם לנטוע גפנים וכרמים ולשתות יין, כאשר היו עושים עשרת השבטים, כמו שאמר עליהם (ישעיה כח, ז) וגם אלה ביין שגו, שלא יעבדו עוד את הכרמים ולא יתקיימו, עד שכל מקום שהיה שם אלף גפן, שהיה שוה אלף כסף, יעלה כלו שמיר ושית, ומי שירצה ללכת בו ילך בקשת ובחצים, מפחד החיות רעות אמנם כל ההרים שדרכם להעבד במעדר, ולזרוע בהם שאר התבואות, הנה אלו לא תבא שמה יראת שמיר ושית, כי יזרעו אותם בני יהודה לאכול את תבואתם ומקצת הארצות יהיו למרעה צאן ושה, כדי שיאכלו וישמחו כל דשני ארץ, ולא ילכו אחרי היין, אבל יהיה עסקם תמיד בתורה וכבר נתקיים כל זה בימי חזקיהו שנתחכמו בני דורו כמו שאמרו בפרק חלק (סנהדרין צד, ב) שבדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו אדם עם הארץ, לפי שהיו כלם למודי ה', ולכן נאמר (משלי כה, א) גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה.