אברבנאל על ישעיהו סו:יז

המתקדשים והמטהרים אל הגנות וגומר עד סוף הספר. עתה יבאר מי המה האומות אשר תהיה הנקמה בהם וביארו באומרו המתקדשים והמטהרים אל הגנות, כי הנה אמר מתקדשים ומטהרים על הישמעאלים שהם מראים עצמם קדושים וטהורים ברוב רחיצתם ולכן לא אמר הקדושים והטהורים כי אם המתקדשים והמטהרים שאין המתקדש הוא הקדוש ואין המטהר הוא הטהור אבל המתקדש והמטהר הוא המראה עצמו כן ואינו קדוש ולא טהור באמת על דרך יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב (משלי יג, ז), וכן הישמעאלים הם מתקדשים והמטהרים ברחיצותיהם מחוללים וטמאי' במעשיהם, ולכן אמר אל הגנות אחר אחת בתוך לפי שהם עושים תמיד בתי תפלותיהם בתוך הגנות והגנות והפרדסים סובבין אותם וכאלו בתי תפלתם כל א' מהם הוא אחרי גנה אחת בתוכה לפי שהגנים יסובבוהו, ועל הנוצרים אמר אוכלי בשר החזיר השקץ והעכב' לפי שאוכלים כל בשר הטמא והטהור יחדו ועל שניהם רוצה לומר הישמעאלים והנוצרים אמר יחדו יסופו ויתמו מן בלהות. וראיתי בשרשים שעשה רבי יוסף אבן כספי אשר קרא שרשות כסף שכתב בשרש אחר שכב' תאמר על הזולתיות, וממנו והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו (בראשית כב, יג) כי וירא והנה איל היא גזרה אחת בעצמה ואמרו אחר נאחז בסבך בקרניו היא גזרה אחרת כלומר אחר כך ראהו נאחז בסבך בקרניו ולהראו' כן שמו געיא במלת אחר, וכן אחר אחת בתוך כלומר ואחר התקדשם והטהרם הם מטנפים עצמם עם הזונה שישימו נקבה אחת בתוך מעמדם ובא קרי וכתיב כתיב אחד וקרי אחת להגיד שהישמעאלים פעם ישימו קדש ופעם קדשה. וזכר עוד הנביא איך יהיה זה שיספו ויתמו כולם אם כל א' בארצו בדבר ובמגפה או באש וגפרית כמהפכת סדום ועמורה או באיזה אופן אחר באמרו (יח) ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם באה כלומר אנכי ידעתי מעשיהם ומחשבותיהם ולכן הגזרה מלפני באה לקבץ את כל הגוים והלשונות, והקבוץ בארו יחזקאל שיהיה כולו על ירושלם כי הנה יעלו שמה הנוצרים בתחלה ויחריבו את ארץ מצרים במכת חרב והרג ואבדן גדול ואז יאספו עליהם הישמעאלים כל בני מזרח וצפון ותהיה מלחמה ביניהם קרוב לירושלם והיתה להם עת צרה אשר כמוה לא נהיתה כי תהיה חרב איש באחיו רבה מאד כמו שבארתי במעין י"א ממעיני הישועה, וע"ז נאמר כאן ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם באה לקבץ את כל הגוים והלשונות, לפי שהכל יהיה בגזרת עירין לתת נקמת ה' באויביו, ועל אותה נקמה אמר ובאו וראו את כבודי כי היא תהיה כבוד ה' באמת כמו שאמר יחזקאל (יחזקאל לח, כג) והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה'. ולפי שבעצת ה' ימלטו מאותה מלחמה פלטים עם מומים רבים כמו שאמר זכריה (זכריה יד, יב) וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עומד על רגליו ועיניו תמקנה בחוריה' ולשונו תמק בפיהם, לכן אמר (יט) ושמתי בהם אות שהם אותם המומים והנגעים ושלחתי מהם פליטים רוצה לומר שיסבב הש"י שימלטו במלחמה וילכו אל הגוים שזכר תרשיש פול ולוד ואל מושכי קשת שפירשו המפרשים שהם הטורקו"ס ואל בני תובל אשר באי אינגל"א טיר"א ואל יון שהיא ארץ היונים וגם כל ארץ איטליא, ובכלל לכל האיים הרחוקים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי ויגידו הפלטים ההם את כבודי שהיא המלחמה ונקמתה בגוים ההם. ואז גויי הארצות כשידעו זה הפלא הגדול שעשה השם (כ) יביאו את כל אחיכם והם בני ישראל שנשארו בארצות הגוים ולא עלו עדיין לירושלם יביאו אותם מנחה לה' בכבוד גדול בסוסים וברכב ובצבים שהם העגלות המכוסות ואהל בהם כמו שש עגלות צב, ובפרדים ובכרכרות שהם הגמלים הקלים שלרוב מרוצתם יראה כאלו מרקדים מלשון ודוד מכרכר (שמואל ב' ו, יד), וי"ת אותו מלשון שבח כלומר שיביאו אותם בשירים ובתושבחות, על הר קדשי ירושלם כמו שהיו מביאים בני ישראל את המנחה והבכורים בכלי טהור בית ה' בשמחה ובשירים בתוף ובכנור. ואמר שמאותם בני ישראל שיביאו מהארצות הרחוקות שהיו מעורבים בגוים ונשקעים בתוכם (כא) גם מהם יקח להיות כהנים ולוים וזה מאותם שהיו ממשפחת כהונה ולויה ולא יחושו אם נמכרו לעבדים ונעשו גוים ע"צ האונס, ואמנם איך יודע זה אין ספק שיהיה ברוח הקדש כמ"ש מלאכי (ג, ג) וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אותם כזהב וככסף והיו לה' מגישי מנחה בצדקה וערבה לה' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות, והוא המורה שלא יעבדו בכהונה ובלויה כי אם אותם שהיו ממשפחתם ומבית אבותם כשנים הקדמוניות. וה"ר יוסף קמחי פירש וגם מהם אקח לכהנים ללוים רוצה לומר לצרכם להיות להם חוטבי עצים ושואבי מים כי כן אמר זכריה (יד, כג) ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' צבאות רוצה לומר שלא יהיו עוד שמה הכנענים חוטבי עצים ושואבי מים כי מגדולי הגוים יהיו עובדים את הכהנים ואת הלוים. והותרה בזה השאלה הרביעית.

ולפי שלא יאמרו ומה יועיל כל זה אם נשוב ללכת אחר כך לגלות אחר או איך יתקיימו הנבואות האלה אם יכלו האומות אותנו בגלות לכן בא להסיר הספיקות האלה בסוף נבואותיו לחזק עוד נצחיות האומה והתמדתה באומרו (כב) כי כאשר השמים החדשים וגומר, ופירושו שלא יחשבו שההקדמה הפלוסופית האומרת שכל הווה נפסד תצדק גם בדברים הנסיים כמו שהיא צודקת בדברים הטבעיים בהוייתם, כי הדברים אשר יהיו כפי הרצון האלהי כבר יהיו מחודשים ולא יבאו לידי הפסד כמו שזכר הרב המורה בענין העולם בפכ"ו ח"ב, וכן יהיה ענין ישראל שבהיותו מחודש ממנו יתברך לא יפסד וזהו אמרו כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה כשנתחדשו בבריאת העולם וזהו אשר אני עושה כלומר אשר אני עשיתי אותם, ואמר עושה בלשון הווה לפי שהאל יתברך הוא גם כן סבה שומרת לעולם ותמיד עושה אותו ופועלה, ואמר שעם היותם מחודשים הם עכ"ז עומדים לפני ובלתי נפסדים להיות בריאתם בדרך נס כן יעמוד זרעכם ושמכם רוצה לומר שזרע ישראל יהיה קיים עדי עד וגם לא יומר ולא יתחלף לעם אחר ולדת אחרת בכללו אבל תמיד יהיה זרעם קיים ושמם קיים וזהו כן יעמוד זרעכם ושמכם.

ובב"ר (א, יג) כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה א"ר יהודה בשם רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי שמים חדשים וארץ החדשה אין כתיב כאן אלא השמים החדשים והארץ החדשה אף שמים וארץ העתידים להבראות כבר ברואי' הם מששת ימי בראשית הה"ד בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ את השמים שעלו במחשבה ואת הארץ שעלתה במחשבה. ואמנם אותם מבני ישראל אשר יקומו בתחייה לשוש עם ירושלם זכר מענינם שיהיו טובים וישרים בלבותם מבלי חטא ועל זה אמר (כג) והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה' כי לא אמר כל בשר על כל האומות כי אם על צדיקי ישראל שישבו על הארץ והוא על דרך ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד (תהלים קמה, כא) והכוונה בכאן שיתמידו בזה מפני חסידותם ודבקותם בו יתברך, (כד) והם יצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים שהם אשר יקומו בתחייה לקבל ענשם בפני כל בשר שיראו אותם הצדיקים שתולעת הפושעים ההם לא תמות ואשם לא תכבה כי הם יהיו בעונש מתמיד בעמק ויהיו דראון ומיאוס לכל בשר, מסכים למ"ש בדניאל (יב, ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם, וי"ת כי תולעתם לא תמות ארי נשמתהון לא ימותון ואשתהון לא תטפי ויהון רשיעיא מדנין בגיהנם עד דיימרון עליהון צדיקי' מסת חזינא עש' העונש הזה נפשיי לנשמות בגיהנם ותרגם דראון כמו שתי מלות די ראון מלשון ראייה, ואם נפרש יבא כל בשר על כל הקמים בתחייה הן מישראל הן משאר האומות אין ראוי לפרש מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו שבכל חדש ושבת יבאו כל בני עולם לירושלם כי זה בלתי אפשר, אבל ענין הכתוב שבשני זמנים מהשנה יבאו כל בשר לירושלם להשתחוות למלך ה' צבאות, האחד בחדש הז' ועל זה אמר מדי חדש בחדשו שהוא החדש שבו נברא העולם ונתחדש ואמר מדי חדש בחדשו להגיד שכל אותו חדש השביעי יהיה זמן הרגל שלהם וכאלו אמר בכל שנה באותו חדש בכל ימי אותו החדש הרשום, והעת השני הוא מפסח ועד עצרת שנאמר בו וספרתם לכם ממחרת השבת וגומר שבע שבתות תמימות תהיינ' (ויקרא כג, טו), ועל זה הרגל נאמר ומדי שבת בשבתו רוצה לומר באותו זמן שנמנה בשם שבועות ושבתות ואמר ומדי שבת בשבתו להגיד שבכל אותם שבע שבתות יהיה הרגל שלהם, וכפי מה שפירשתי למעלה בפסוק כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה על המחברת העצומה משבתאי וצדק שנעשתה בשנת רכ"ד לאלף הששי הזה ומורה על הגאולה העתידה, אפשר גם כן לפרש מ"ש כאן כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה שקרא השמים חדשים בבחינת אותה מחברת וקרא ארץ ישראל חדשה מפני שתתחדש כנשר נעוריה, ואמר הנביא שלא יחשבו שבעבור זמן המחברת העצומה הזא' תתחדשנה מחברות אחרות שיורו רעה והיזק לישראל ויתקיימו עליהם כמו שנתקיימו הקדמוניות, לכן אמר שלא יהיה כן אבל שכמו שהשמים ההם שנתחדשו באותה מחברת הם בכללותם מתנועעים מאתו יתברך כי הוא המניע הראשון לכללותם וכן הארץ המתחדשת עיני ה' בה והוא המשגיח עליה, ועל זה אמר עומדים לפני כלומר הם מתנועעים ומושגחים ממני ומתקיימים בדברי כן בזה האופן יעמוד ויתקיים זרעכם ושמכם ולא ישתנו בסבת מחברות אחרות כי אני אהיה מקיים אתכם במאמרי ורצוני המוחלט והשגחתי הפרטית כמו שאני מקיים ומניע השמים וארץ ישראל שלא עבר זר בהנהגתם, ומפני שתיוחד הנהגתם כולה להשגחתי ולא למערכות כמו שהיה מעשה בראשית מיוחד להשגחתי לכן מדי חדש בחדשו רוצה לומר באי זה חדוש שיהיה מהעליונים אם מהלבנה בחדושה ואם משאר הכוכבים לא יתנו בני אדם לב לפי שידעו שהשגחתי למעלה מהם ולכן יבא כל בשר להשתחוות לפני לא שיבאו לירושלם אלא שיתעורר ויתנועע מעצמו להשתחוות לפניו אשר בידו הכל כחומר ביד היוצר, וכן יעשו מדי שבת בשבתו של זכרון בריאת העולם כל בשר כאשר הוא שם ישתחוו לפניו יתברך יוצר הכל, גם כי יביאם לשלמות האמונה הזאת לפי שיצאו וראו בפגרי האנשים הקמים בתחייה שהיו בהם פושעים בי באמונתם שפגריהם תמיד בוערים באש שלא יכבה והם דראון וסרחון יהיו לכל בשר ומפני זה כל בני אדם ישתחוו לפני ה'. ונכון לפרש כפי זה הדרך והיו דראון כדברי המתרגם שיהיו די ראון ולמוד לכל בשר, ומצאתי בדברי חז"ל (פסיקתא רבתי פ"א, ב) זש"ה מתי אבא ואראה פני אלקים (תהלים מב, ג) אמרו ישראל רבש"ע אימתי אתה מחזיר לנו את הכבוד שהיינו עולים בשלש פעמי רגלים ורואים את פני השכינה, אמר להם הקב"ה בני בעולם הזה הייתם עולים בשנה שלשה פעמים כשיגיע הקץ אתם עתידין להיות עולים שם בכל חדש וחדש שנאמר והיה מדי חדש בחדשו. ע"כ. הרי שהבינו ז"ל מאמר יבא כל בשר על ישראל לבד כמו שפירשתי בראשונה.

ובזה נשלם מה שראיתי לבאר בנבואות הספר הזה כמסת היד והמוסיף על דברים אלה דברים טובים דברים נכוחים ישא ברכה מאת השם וצדקה מאלהי ישעו. והיתה התחלת הפירוש הזה באי קורפ"ו בר"ח אב שנת רנ"ה מהאלף הששי ולפי שבוטלה המלאכה מפני חבורים אחרים אשר עשיתי הית' השלמתו בעיר מנופו"לי ממחוז מפול"יא ממלכות נאפו"לי ביום ר"ח אלול שנת כי ירח"ם ה' את יעקב, והתהלה לאל המהולל בתושבחות שעזרני עד כה ויתן בפי מענה לשון אמרי אמת: בנל"ך ואע"י: בילא"ו.