אברבנאל על ישעיהו סד:ז

ואחר תלונתם זו סדרו תפלתם ועתה ה' אבינו אתה אנחנו החומר ואתה יוצרנו רוצה לומר זכור נא כי אתה אבינו וכמו שהאב יתן הצורה בחומר שהוא דם האשה וזרעה ככה אנחנו החומר ואתה יוצרנו רוצה לומר נותן הצורה בנו, ועוד שאף אותו חומר אתה יצרתו וזהו ומעשה ידך כולנו כלומר החומר והצורה כולנו מעשה ידיך, וכוונו עוד בזה המאמר לומר אתה אבינו ואין האב מואס את הבן אבל מיסרו כדי לתקנו ואנחנו בידך כחומר ביד היוצר כי אתה תתן בנו הצורה שתרצה כי מעשה ידך כולנו מסכים לדבריהם הראשונים שבהיותו רוצה בעמו יהיו כולם צדיקים וטובים, (ח) ולכן אל תקצוף ה' עד מאד ואל לעד תזכור עון רוצה לומר אל תקצוף זמן יותר מרובה ממה שקצפת עד כה ואם תעשה כן לא תזכור עונותינו לעד, ויש לך שלש סבות לשוב לשוש עלינו לטוב האחד, מפאת ישרא' שהם עמך ונחלתך ועל זה אמר הן הבט נא עמך כולנו כלומר לא נתערבו עמנו אומות אחרות כי עמך בני יעקב בחירך אנחנו כולנו מבלי ערב רב. והסבה השנית, לזכות ארץ ישראל כמו שאמרת והארץ אזכור ועל זה אמר (ט) ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה כי הנה אמר ראשונה בכלל ערי קדשך היו מדבר וחזר לפרט הערים היותר קדושות מהן באומרו ציון וירושלם שהיתה שוממה מבלי בניה. והסבה השלישית, היא מפני קדושת בית המקדש ועל זה אמר (י) בית קדשנו ותפארתנו וגומר היה לשריפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה כי הנה אמר בית קדשנו ותפארתנו על חצרות בית המקדש וההיכל ולכן אמר אשר הללוך אבותינו ששם היו מהללים הלוים והכהנים שם עובדים ומתפללים שם בני ישראל, ועל קדש הקדשים אמר וכל מחמדינו היה לחרבה, ויעד הנביא בזה שמקום בית המקדש לא יבנה ויכונן עד זמן הגאולה וכן היה כי עם היות שבאו הגוים בנחלתו פעם מבני אדום ופעם מבני ישמעאל הנה לא מלאם ולא נתנם האלקים לבנות בית במקום המקודש הראשון, ועל שלשת הסבות האלה אמר (יא) העל אלה תתאפק ה' תחשה ותעננו רוצה לומר איך תוכל להתאפק על ישראל ועל הארץ הקדושה ועל מקום בית המקדש תחשה ותשתוק כאלו אינך שומע צעקתינו ותעננו בגלות הזה עד מאד.