אברבנאל על ישעיהו נו:ב

אשרי אנוש יעשה זאת עד צופיו עורים כולם. לפי שאמר למעלה שישתדלו תכלית ההשתדלות בשמירת המשפט ועשיית הצדקה כדי למהר ולקרב קץ הגאולה והישועה, אמר עתה שהעצה היעוצה הזאת היא טובה ומועלת לא לבד לישראל למהר קץ גאולתם כי גם לכל אדם במה שהוא בעל שכל יאות זה להיותו תכלית ההצלחה והאושר, וע"ז אמר אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה כלומר שכל איש במה שהוא איש מדבר ובן אדם בעל שכל הנה אשורו והצלחתו יקנה בהיותו עושה העצה ומחזיק העצה היעוצה הזאת. ונכון לפרש שאמר יעשה זאת יחזיק בה על מה שיזכור אחריו שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע וכינה זה בלשון נקבה יעשה זאת יחזיק בה לפי שאלו הן גופי תורה וכאלו אמר ששומר מצוה ומחזיק בתורה אשריו, והתבונן שביאר הנביא בזה שהאושר וההצלחה באמת תלויה באמונת התוריות ובמצות האלהיות עשה ולא תעשה וכל ענין האמונות בשמירת השבת, לפי שבמצוה הזאת יוכללו רוב האמונות האמתיות מפני שהשבת מורה חדוש העולם כמו שביאר יתברך באמרו כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי (שמות כ, יא), ואם העולם מחודש מבואר הוא שיש לו מחדש ושהיא אחד כמו שהעולם אחד ושאינו גשם כי אם יהיה בעל גשם ישיגהו הרבוי בהכרח ושהוא קדמון וכל מה שזולתו מחודש, ושראוי לעבדו כיון שהוא המציא כל נמצא וברא כל נברא, גם השבת מורה על מתן תורה שהוא אחד מעשרת הדברים שנתנו בסיני, גם הוא מורה על הידיעה האלהית והשגחתו והיותו מנבא על בני אדם ומעלת נבואת משה ושהתורה אלהית נצחית כיון שניתנה מהאל הנצחי, גם השבת מורה על ביאת המשיח ותחיית המתים שהוא הזמן שכולו שבת, הנה אם כן כל עיקרי התורה ופנות אמונותיה נכללו ביום השבת, ועל כן אמר הנביא פה שומר שבת מחללו שרומז על האמונות ואמר ושומר ידו מעשות כל רע על המצות המעשיות כי בהתחברות האמונה והמעשה כפי התורה יהיה האושר. וכבר אמרו במסכת שבת פרק כל כתבי (שבת קיח, ב) אמר רבי יוחנן כל המשמר את השבת כהילכתו אפילו עובד ע"ז כאנוש מוחלין לו שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת וגומר שומר שבת מחללו אל תקרי מחללו אלא מחוללו, ועוד אמרו שם והוא בויקרא רבה גם כן אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי אילו משמרין ישראל שתי שבתות כהילכתן מיד נגאלין שנאמר כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגומר וכתיב והביאותים אל הר קדשי, וכן אמרו שם בפרק כל כתבי (שבת קיט, ב) לא חרבה ירושלם אלא מפני שחללו בה את השבת שנאמר (יחזקאל כב, כו) ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם, ונכון לומר גם כן שזכר הנביא את השבת לפי שהיה מדבר לבני הגלות שלא נשאר להם שמה מצוה יותר חמורה מזו ועם זה לא תשמיט את השאר באמרו ושומר ידו מעשות כל רע, והותרה בזה השאלה השלישית.