אברבנאל על ישעיהו מג:כב

ולא אותי קראת יעקב וכו' עד כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו וגומר: עתה יבאר הנביא שהגאולה והתשועה הזאת לא יזכו אליה ישראל בזכותם כי הם לא קדמו פני בוראם כראוי, אבל יעשה אותה השם יתברך למען שמו לבלתי היות מחולל בגוים, וכדי שבני אדם גם בני איש יכירו וידעו כי יש אלקים שופטים בארץ יעשה ה' התשועות והתחייה אשר זכר, וזהו אומרו ולא אותי קראת יעקב ר"ל לא למענכם אני עושה בית ישראל ולא בעבור מעשיכם הטובים כי אפילו בעת צרותיך לא קראת אותי ולא התפללת אלי, ואמנם אומרו כי יגעת בי ישראל פירשו בו המפרשים כ"ש שלא יגעת בי ישראל. ויותר נכון לפרשו מלשון דלמא, יאמר שמא יגעת בי ישראל בהיותך בארץ, באמת אינו כן (כג) כי אתה לא הבאת לי שה עולותיך וגומר. וכיוצא בזה פי' רבינו שלמה אלא שפי' כי בנחותא מלשון אשר, יאמר ולא אותי קראת יעקב בפנותך אחרי העבודה זרה שיגעת מהר מעבודתי לא הבאת לי שה עולותיך כי אם לע"ז, והעולות הם התמידים בבקר ובערב והזבחים הם השלמים, וגם בדברים לא כבדתני, וכבר היה זה בזמן אחז שסגר דלתות בית ה' ויעש מזבחות בכל פנה בירושלם ובכל ערי יהודה לזבוח ולקטר לאלקים אחרים. או יהיה פירוש וזבחיך לא כבדתני ובזבחיך לא כבדתני ויחסר הבי"ת בכתוב, וכבר התוודה המלך חזקיהו בנו על זה כי מעלו אבותינו ויסבו פניהם ממשכן ה' ויתנו עורף גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות וקטרת לא הקטירו ועולה לא העלו בקדש לאלהי ישראל (דברי הימים ב כט, ו).

והתימה מהראב"ע שפירש לא הבאת לי שה עולותיך בבבל, וכן כל הכתוב, ואיך יאמר זה, והנה הם לא היו יכולין לעלות עולות בחוצה לארץ, אבל באמת היא כמו שפירשתי ולכן אמר וגם אני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה רוצה לומר לא לבד בעולות אבל גם המנחה שהיא מעטה בהוצאה וכלבונה בלבד שהוא מהסמים היותר בזול מהנכנסים בקטרת לא שאלתי ממך ולא העבדתיך בהם, ואולי אמר לבונה על קומץ הלבונה שעל המנחה, ואמר זה על דרך החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה' הנה שמוע מזבח טוב (שמואל א טו, כב) ואם הלבונה שהיתה בזול לא הייתם נותנים לקטרת (כד) כל שכן שלא קנית לי בכסף קנה כי הקנ' בושם לא היה בארץ ישראל והיו מביאים אותו מחוץ וקונים אותו בדמים יקרים, אמנם בשוחר טוב דרשו רז"ל קנמון היה גדל בירושלם ועזים וצבאים היו אוכלים ממנו, וכפי זה יהיה אומרו לא קנית לי בכסף קנה שלא היו צריכים לקנותו בכסף ועם כל זה לא היו מקטירים קטרת לפניו ואמר שהיה הדבר בהפך וזהו אך העבדתני בחטאתיך הוגעתני בעונותיך שלא הייתי יכול לסבלם וכל זה ממה שיורה (כה) שאנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני כדי שלא יחולל שמי אם אכלה אתכם ולא למענכם אני עושה, והנה לא זכרתי כי אם כללות חטאתיך ועונותיך אבל בפרט מה הם איני רוצה לזוכרם מפני כבודך וזהו וחטאתיך לא אזכור, (כו) ואם תאמר שהרבה דברים עשית לכבודי ושאין אני זוכר אותם הזכירני ונשפטה יחד ויהיה המשפט אם יכבדו החטאות על הזכיות או אם הוא בהפך שצדיק הראשון בריבו דבר אתה ראשונ' למען תצדק אבל מה תאמר כי (כז) הנה אביך הראשון חטא כי אדם הראשון עם היותו יציר כפיו של הקב"ה חטא, ויונתן תרגמו מלכך ירמוז לירבעם שהוא היה המלך הראשון שמלך בישראל או על שאול כי המלכים ראוי שיקראו אבות הארץ וכן מליציך שהם השרים שהיו להליץ בעדם הם גם כן פשעו בי, עד שמפני זה (כח) חללתי שרי קדש והם שרי ישראל ומלכיהם יהויקים יכניה וצדקיהו שהגלם נבוכד נצר וכן הושע בן אלה שהגלהו מלך אשור, ורש"י פירש אביך הראשון אברהם חטא באומרו במה אדע ומליצי פשעו בי אין לך בכל המליצים שאתה סומך על זכותם שלא מצאתי בו פשע, יצחק אהב שונאי ואחלל שרי קדש בשביל עונותיהם עד כאן. ובעבור זה נתתי לחרם יעקב וישראל לגדופים, ויהיה לפי זה ואחלל ואתנה לשון עבר אבל מאשר וי"ו ואחלל פתוחה ווי"ו ואתנה בשב"א הטיבו לראות המפרשים שפירשוהו לעתיד שיחללם השם לאשמת העם ונוקשו ונלכדו בעון דורם עמהם וזהו ואחלל שרי קדש שהם הכהנים ואתנה לחרם יעקב וגומר, ועם היותם רעים וחטאים וראויים לעונשים וגדופים מתמידים אעפ"י כן ואעש למען שמי.