אברבנאל על ישעיהו מג:יד

כה אמר יהוה גואלכם וגומר עד ולא אותי קראת יעקב. חשבו המפרשים שהפרשה הזאת כה אמר ה' גואלכם קדוש ישראל למענכם שלחתי בבלה וגומר באה ליעד על כורש שיכבוש את בבל ויחריבה, עד שהוצרך הראב"ע לפרש הנותן בים דרך וגומר שהיתה המלחמה בין הבבליים ובין הפרסיים באניות ובשדה, וזה דבר לא נמצא בשום ספור מהספרים, גם בבל אינו על חוף הים אלא שהוא בדה זה מלבו לישב הכתובים על פי כוונתו ללא אמת, ולי נראה שלא היתה כוונתו כי אם להגדיל הגאולה העתידה, ויזכור ענין בבל לא מפאת עצמו כי אם מכוון כפי דרוש נבואתו, וזהו אומרו כה אמר ה' גואלכם רוצה לומר בגאולה העתידה כל הנסים והגבורות והתשועות שעשיתי עמכם אין ראוי שיזכרו ויערכו אל הגאולה הגדולה העתידה, ורשם הגדולות שבתשועות וזכרם מן האחרונה והוא אומרו למענכם שלחתי בבלה רוצה לומר כדי להציאכם מגלות בבל עשיתי פלא גדול בבבל, ששלחתי שם חיל פרס ומדי, ועם כל חוזק בבל ותקפה וגבורתה הורדתי בריחיה כולם, ובריחים אינו מלשון שוטים שהוריד את הבבליים במשוטות דרך ים גולים, או שהורידם מכבודם לברוח מבבל כפי מה שפירשו המפרשים אבל בריחי' הוא מלשון בריח ודלתים, יאמר שלחתי את כורש ומחנהו על בבל שהעירותי את לבבו לעלות עליה, והדלתים שהיו לבבל סגורים בבריחים הורדתי אותם לארץ באופן שנכבשה לפני כרש, והכשדיי' הלכו באניות צועקים ובוכים, וזהו וכשדיי' באניות רנתם כי הרנה תאמר על הצעקה והבכי כמו קמי רני בלילה (איכה ב, יט). ורש"י פירש באניות רנתם בספינות שהיתה רנתם בהם, (טו) אני ה' קדושכם אשר עשיתי הפלא הזה בורא ישראל מלככם. ויש קוראין שלחתי בבלה בשור"ק כלומר מהרתי כל כך כאלו שולחת לשם, ונראה שרבותינו ז"ל כן היו קוראין אותו בשור"ק, כמו שאמרו (מגילה כט, א) גלו לבבל שכינה עמהם שנאמר (ישעיה מג, יד) למענכם שולחתי בבלה, ואחרי שזכר להם הפלא הזה זכר להם עוד קריעת ים סוף (טז) כה אמר ה' הנותן בים דרך שהוא ים סוף דרך לעבור גאולים, וכן זכר קריעת הירדן באומרו ובמים עזים נתיבה, ואחרי זה זכר גם כן מפלת סנחריב באומרו (יז) המוצי' רכב וסוס חיל ועזוז כלומר שהוציאם מארצם לעלות על ירושלים, ישכבו בל יקומו דעכו כפשתה כבו רוצה לומר בלילה אחת שכבו ולא קמו דעכו כמו הפשתה שכבה באש. הנה כל הפליאות הראשונו' האלה (יח) אל תזכרו אות' וגם הקדמוניו' שעשיתי עם האבות ועם הדורות הקדמונים אל תתבוננו, ולא תשימו אליהם לב בערך אל הפליאה העצומה הזאת, (יט) שהיא חדשה עתה תצמח ואין פירושו שמיד בקרוב לזמן הנבואה ההיא תצמח, כי הנה אחר כך ארכו הימים הרבה מאד, אבל פירש עתה תצמח שבעתה אחד והוא חלק קטן מהזמן תצמח בעולם, הלא תדעוה כי כבר ייעדו עליה הנביאים, וכפי סגנון הדברים שאמר אל תזכרו ראשונות וקדמוניות אל תתבוננו הנני עושה חדשה עתה תצמח, אין ספק שאמר זה בבחינת תחיית המתים שתהיה בזמן הגאולה, כי מזאת הבחינה תהיה הפליאה ההיא יותר עצומה מכל אשר נעשו אחרי ששת ימי בראשית, ועליה אמר הנני עושה חדשה שיעשה אותה הקדוש ברוך הוא בעצמו מבלי אמצעי ותצמח בעתה, כי כן כתב החכם שהצורות תחולנה בגשמים בעתה לא בזמן, אף אשים במדבר דרך רוצה לומר ועם זה אקבץ הגליות כי הדרך אשר יעשה במדבר הוא להביא נדחי ישראל ונפוצות יהודה מכנפות הארץ, וכדי שהעם לא יצמאו אשים נהרות כישימון.

ומאשר זכר החדשה שיעשה ואחריו אמר על הגאולה העתידה אף אשים במדבר דרך ידענו שהפליאה החדשה שיעשה הוא תחיית המתים ועמה קבוץ הגליות וביאתם לארץ, כי שניהם יהיו בזמן אחד, ובפרק קמא דברכות (דף יג, א) אמרו רבותינו זכרונם לברכה אל תזכרו ראשונו' זו שעבוד מלכיות וקדמוניות אל תתבוננו זה שעבוד מצרים, הנני עושה חדשה עתה תצמח זו מלחמת גוג ומגוג, הנה עשו הדמוי בצרות, וכפי הפשט יהיה בתשועות והנחמות שיעשה בימים ההם ומכל מקום מדבריהם תלמוד שהבינו כוונת הפרשה כמו שפירשתיה אני לענין הגאולה העתידה. ואמנם אומרו אחר זה (כ) תכבדני חית השדה כבר כתבו המפרשים שענין תכבדני חית השדה הוא משל על דרך ישושו' מדבר וציה, כי בהיות במקום המדבר מים ישישו וישמחו החיות וכן התנינים ובנות יענה, כולם יתנו כבוד לבעליהם ויודו לה' כי טוב על ההנאה אשר תגיע אליהם בהיות במדבר מים. ויותר נכון אצלי לפרש זה על האומות שבימים ההם שיראו הפלאות העצומות האלה יכבדו ויהללו וישבחו את ה' הנכבד כל העמים עם היותם בהמיים כחית השדה, ואף הרשעים הרעים שהם כתנים ובנות יענה הארסיים הממיתים כולם יהללוהו וישבחוהו.