אברבנאל על ישעיהו מא:ב

ואמנם אומרו מי העיר ממזרח וגומר ושאר הפסוקים פירשם הראב"ע על כורש שבא על מלכות בבל מן המזרח כמו שאמר (ישעיה מו, יא) קורא ממזרח עיט, וכבר יתישב כל הפרשה היטב כפי זה הדעת.

אבל יותר נכון אצלי לפרשה ע"ד חז"ל שאמרו שעשה להם הנביא טענה מענין אברהם שהיה אדם יחידי מי הוא העירו לצאת מארץ מולדתו ארץ מזרח כמ"ש ארצה בני קדם, ואומרו צדק יקראהו לרגלו פירשו בו שבכל מקום שהיה הולך רגלו היה קורא ומלמד לבני אדם הצדק האלקי והאמת אשר השיג כמו שאמר (בראשית יג, ד) ויקרא שם אברהם בשם ה', ואפשר שקרא את אברהם צדק לפי שהוא היה עצם הצדק והאמת, ויאמר מי העיר ממזר' את צדק וההתעוררו' הוא שיקראהו לרגלו כלומ' שילך לרגלו מארצו וממולדתו ומבית אביו אל הארץ אשר הראהו, ומי הוא גם כן שנתן לפניו גוים ומלכים ורדה בהם והם כדרלעומר והמלכים אשר אתו שרדף אותם אברהם במתי מעט ונפלו בידו, ונתן כעפר חרבו ר"ל שחרבו היחידה נתנה השי"ת כאילו היו עמו עמים רבים כעפר האדמה וקשתו פורח באויר כאילו היה קש נדף, (ג) רדף אותם ועבר בשלום, כי לא מת אחד מאנשיו במלחמה כארח שלא בא בו מימיו, (ד) ואמנם אומרו מי פעל ועשה קורא הדורות מראש אינו דרך שאלה כמו שפירשו אותו המפרשים אבל הוא הודע' כי אותו האל שפעל ועשה כל זה לאברהם לא עשאו בעבורו כ"א להיותו קורא הדורות מראש, כי להיות אברהם ראש האומה וההתחלה הרבה השם יתברך עמו נפלאותיו, וכאילו מימי אברהם היה הקב"ה קורא הדורות כולם מאותו ראש שהוא אברהם. וא"כ מה שעשה אז יעשה עתה גם כן, וזהו אני ה' ראשון ואת אחרונים אני הוא רוצה לומר אני ה' עם האב הראשון אברהם וכן אני ה' עם האחרונים בניו אשר בגלות, וכאלו גלה בטענה הזאת שכל מה שאירע לאבות סימן לבנים כי כמו שהעיר הקב"ה את אברהם לצאת מארצו וללכת אל ארץ כנען כך יעיר את בניו לצאת מארצותם בגלות וללכת לארץ הנבחרת, וכמו שנתן לו כח בהיותו יחידי להתגבר על מלכים הרבה כן יתן כח בבניו להתגבר על אויביהם, והנה כל המלות האלה שבאו בנבואה הזאת בלשון עתיד הם עתיד במקום עבר, צדק יקראהו לרגלו, יתן לפניו גוים, ומלכים ירד, יתן כעפר חרבו, ירדפם יעבר שלום אורח ברגליו לא יבא, שכולם הם ספור מה שעשה לאברהם, והנה אמר' הנביא בלשון עתיד בהיותם דברים שכבר היו להגיד שזה הענין ודוגמתו יהיה בעתיד בגאולת ישראל.