אברבנאל על ישעיהו מ:י

ואמנ' אומרו עוד הנה ה' אלקים בחזק יבא אפשר לפרש בי"ת שני בחזק שהוא בית הכלי כאלו אמר ביד חזקה יבא ולכן סמך אליו וזרועו משלה לו או תהיה בי"ת בחזק במקום ה"א וכבר הביא רבינו יונה השמוש הזה, והביא מהם כשמחה בקציר כי היום יקדש בכלי אם עוד רבות בשנים לראותכם בדרך ויהי בדבר הזה לחטאת ירבעם והוא שמוש אמתי, ויאמר הכתוב בזה הנה ה' אלקים בחזק יבא והוא על דרך הוא יבא ויושיעכם (ישעיה לה, ד) ואמר וזרועו משלה לו להגיד שעם היות בגלות וכציץ השדה שאין בהם כח להלחם באויביהם שהנה זרועו של הקב"ה מושלה לו והוא ילחם להם והוא על דרך ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרועי וגו' (ישעיה סג, ו), וכנגד הנקמה שיעשה באויביו אמר הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו כלומר שהוא יתברך מבלי אמצעי יחרימם כמו שהיה ענין מכת בכורות, אמנם לישראל יקבץ נפוצותם בחמלה רבה ולטוב ההנהגה בקבוץ הגליות מפה ומפה אמר שלא יטרידם בקיבוצם ומהלכם (יא) ועל זה אמר כרועה עדרו ירעה בזרועו יקבץ טלאים וגו' שהוא על דרך הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי וגו' (בראשית לג, יג).

והיותר נכון אצלי בפשט הכתובים האלה שהנה המשיל הקב"ה כרועה שירעה את עדרו לא שירעה צאן של אחרים בעבור שכר שיתנו לו כ"א כרועה שירעה את עדרו ממש שירחם יותר עליו מפני שהוא צאנו, ולכן אמר הנה ה' אלקים בחזק יבא וזרועו משלה לו ר"ל שיבא בכוחו הגדול לקבץ נפוצות יהודה וישראל ואינו כרועה שמקבל שכר מאדם אחר על מרעה צאנו, כי הוא הנה שכרו אתו ואין לו לבקש שכר מאחר ולכן פעולתו לפניו כי הוא רועה את אשר לו ולכן יהיו עיניו ולבו שם ובזרועו יקבץ הטלאים ובחיקו ישאם והעלות שהם היולדות ינהלם לאטם כפי חולשתם, וזה רומז גם כן שהכח והחוזק הוא לאל ית' ואינו מקבל אותו מזולתו כשאר שרי מעלה והוא המנהיג את עמו המיוחד לו, ומפני חולשת העם בצרות הגלות ובפתיות עונותיו לא המשילו בשור או כשב או עז שיש בהם חוזק מה כי אם בטלאים ועלות לחולשתם ורפיונם: