אברבנאל על ישעיהו לח:יג

ולכן שויתי עד בקר כארי רצה לומר שויתי עצמי בתנועותי וצעקתי כל הלילה עד הבקר כארי, כי כן ישבר כל עצמותי וישבר הוא כנוי לדלה אשר זכר שהוא החולי כפי מה שפירשתי, או לש"י שהיה משבר כל עצמותיו כמו שישבר הארי עצמות הבקר והשה כשיטרוף אותו, ורש"י פירש שויתי עד בקר כארי כן ישבר כל עצמותי כל מה שהייתי משים בעצמי תוקף וגבורה לסבול ייסורי חליי והייתי מתגבר כארי לסבול כן היה מתגבר החולי לשבר כל עצמותי, והוא על דרך וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ (שמות א, יב) ואמר מיום עד לילה תשלימני כלומר שהייתי חושב לעת הבקר לנוח מעצבוני ולא שלותי ולא שקטתי כי בכל יום ויום ובכל לילה ולילה היה לי הצער הזה, (יד) ומפני צעקתו וקולו בכאביו וחבליו אמר כסוס עגור כן אצפצף מאין מבין את דבריו עם הכאב כמו העוף ההוגה והנוה' וכן אהגה כיונה, והיתה צעקתי מכוונת לאל יתברך והוא אומרו דלו עיני למרום ה' עשקה לי ערבני רצה לומר ה' אלהי אתה הגוזל והעושק אותי מאלו החיים אליך אבקש שתקחני בערבון כלומר בבטחון שאשוב מחטאתי ואשא אשה להוליד בנים, והוא אומרו ערבני, (טו) מה אדבר ואמר לי והוא עשה אדדה כל שנותי במר נפשי רוצה לומר מה אדבר לשם יתברך ומה אוכל להודות ולשבח לפניו על רפואתי כי הוא אמר לי כל הענין ע"י הנביא להחיותני והוא עשה רפואתי, ולכן אדדה כל שנותי רוצה לומר אתנועע על דרך אדדם עד בית אלקים (תהלים מב, ו), וזה על מר נפשי על המרירות והצרה שהיה לנפשי שהוציאני ממנה, ויש מפר' שנותי מלשון שינה כמו ותדד שנתי מעיני (בראשית לא, מ) כלומר לא אתן שנת לעיני כי אם להללו וכן פרש"י, והפירוש ראשון הוא היותר נכון וכן ת"י, ולפי שהנביא ייעד לו בתוספת חמשה עשר שנה (טז) אמר ה' עליהם יחיו והוא תפלה כאומר יהי רצון מלפניך שיחיו שנותי החמשה עשר הנוספים אשר אמרת לי, עליהם רוצה לומר על ימותי כלומר שאחיה כלם ותוסיף עוד עליהם, ושאל עוד שאותם השנים יהיו לו בבריאות והוא אמרו ולכל בהן חיי רוחי ובריאותי באופן שתחלימני והוא ענין הבריאות, והחייני והוא תוספת הט"ו שנה שהם שני הדברים אשר שאל תוספת השנים ובריאותם.