אברבנאל על ישעיהו לה:ח

וזכר שבאותם המקומות המדבריים שלא עבר אדם שם יהי' שם מסלול ודרך, ויהי' הדרך ההוא כ"כ טוב שדרך הקדש יקרא לו, וגם לפי שיעבור בו קדש ישראל לה' ולא יעברנו טמא ר"ל, לא יעבור באותו הדרך א' מן הגויים שהוא טמא ואיך יעבור בדרך הקדש, והנכון שאמר זה על רשעי ישראל שימותו בזמן חבלי המשיח ולא יזכו לעלות לארץ ה' כ"א הצדיקים, כמ"ש (לעיל כו, ב) ויבא גוי צדיק שומר אמונים, ועל הרשעים אמר לא יעברנו טמא, והמאמר הזה כולו רמז על יציאת ישראל מגלותם ושישמעו בקול ה' וידבקו בתורתו והוא דרך הקדש אשר לא יעבור בו טמא כמו שזכר, ואמנם אומרו והוא למו הולך דרך, פי' המפ' על ישראל שדרך הקדש יהי' להם בלבד ותהי' סלולה עד שאפילו האוילים והפתאים לא יתעו באותו דרך שילכו בו ויהיה אוילים כמו פתאים מל' (משלי יז, כח) גם אויל מחריש חכם יחשב, ואפשר לפ' והוא למו הולך דרך, על הקב"ה שהוא ינהגם בא"י וילך לפניהם יומם לנחותם הדרך, עד שמפ"ז ישראל שהם אוילים שלא ידעו דרכיו לא יתעו כי הוא יישר דרכם לפניהם ע"ד ויעבור לפניהם מלכם וה' בראשם, (ט) ואמנם אומרו לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה, הוא משל למלכי האומות אויבי ישראל שלא יעכבו את דרכם ביציאתם מהגלות ובזה הדרך ילכו גאולים.