אברבנאל על ישעיהו לד:ד

אומרו ונמקו כל צבא השמים הוא להגיד שאף על פי שההוראות העליונות יורו טוב והצלחה על אומה מהאומות ההם, השם יתברך ישדד משפטם וכחותם בענין שהשרים העליונים לא יועילו לאומותיהם ולא ישפיעו עליהם, וע"ד זה נאמר (במדבר לג, ד) ובאלקיהם עשה ה' שפטים, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (תנחומא יג, א) אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן האומה עד שנפרע מאלהיה, לא שתבוא השחתה ומפלה בגרמים העליונים ושריהם בעצמם אלא שיתבטלו הוראותיהם מפאת ההשגחה הפרטית, ועל זה אמר כאן ונמקו כל צבא השמים ונגולו כספר השמים וגומר, רוצה לומר שיתבטלו הוראות המערכות העליונות המורות טובה על האומות, או שיעביר אותם השם יתברך לעם אחר מאוהביו כמו שיעשה אדם בספר אחד שיגלול אותו מפרשה לפרשה כמו שירצה, אמנם אומרו וכל צבאם יבול כנבול עלה מגפן וכנובלת מתאנה, אפשר לפרשו על הגוים שזכר למעלה וחמה על כל צבאם, שאותם צבאות הגוים יפלו מעצמם בבוא העת הנגזר עליהם, ואם תפרשו על צבא השמים יהיה הענין שיפלו ויתבטלו הוראותיהם לא הם בעצמם כמו שזכרתי.

האמנם מה יהיה החרבן הזה אשר יבוא על כל הגוים, כבר הודעתי אותו נאמנה שבאחרית הגלות יתעוררו בני אדום ללכת לכבוש את ירושלם להיותו מקום קדושתם וכן יכבשו כל ארץ מצרים וגלילותיהם, ויבאו בני אשור וכל ארץ המזרח עליהם למלחמה, אם לנקום נקמת ההרוגים שיהרגו בני אדום מן המצריים ושאר בני ערב שבארץ ישראל, ואם מפני שגם אצל הישמעאלים ירושלם ובית המקדש הוא מקום קדושה רבה והוא שער השמים, ולכן כולם יתקבצו ללוקחו מיד הנצרים, ואז תהיה מפלה גדולה בבני אדום וגם בלוחמים בהם כי מפני שהאשורים החריבו את ארץ ישראל ראשונה והרומיים בני אדום החריבוה בשנית, היה מהגזרה האלקית שבאותה הארץ אשר באו פעמים אחרות להתעולל עלילות ברשע, שמה יקבלו עונשם ותהיה נקמת ה' בהם ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה מישראל כי אם בדם שופכו, מקום הרשע שמה המשפט, ולכן זכר הנביא בכאן נקמת האויבים בכלל ואחר כך זכר בפרט חרבן אדום אשר יהיה בנקמה ההיא, ואתה תראה שיחזקאל זכר המלחמה הזאת גם כן בכלל ובפרט הרג האשורים ונקמת ה' מהם כי כל אחד מהנביאים האלה ראה כללות העניין וליחזקאל נתגלה יותר פרטיות נקמת אשור, ולישעיהו נתגלה בכאן בפרט יותר ענין אדום ונקמתה, (ה) והוא אומרו כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד, ופירשו המפרשים כי רותה חרבי אשר בשמים שהוא רמז לגזרתו והרווי והשובע ההוא ירד על אדום, ויותר נכון לפרש שחוזר למה שאמר למעלה ונמקו כל צבא השמים, וכאשר רותה בשמים חרבי רוצה לומר לשדד את המערכות המצליחות לאומות, הנה אז על אדום תרד אותו חרב, והותרה השאלה החמישית.

וקרא אדום עם חרמי שרוצה לומר רשתי לפי שילכדהו ברשתו, וחרמו לעשות בהם משפט ועל אותה נקמה אמר (ו) חרב לה' מלאה דם הודשנה מחלב מדם כרים, רוצה לומר שתהיה חרבו מלאה דם ומחלב הכרים והעתודים שהוא משל לעמים ולשריהם ולמלכיהם, וזכר שזה לא יהיה משל לעמים ולשריהם ולמלכיהם, וזכר שזה לא יהיה בלבד במקום המלחמה אבל גם בבצרה שהיא הכרך הגדול שברומי יהיה כן, וזהו כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום, שהנה אחרי אותה המלחמה העצומה והנקמה הגדולה שתהיה באומות על ירושלם יתפשטו אם מאותם הישמעאלים שימלטו משם, ואם מפני התורגמים היושבים בארץ יון ויתר בני ערב אשר מעבר לים בחלק האפריקא ויבואו על רומי ויחריבו אותה, והנה המשיל מלכי אדום לכרים ועתודים להיותם דשנים ושמנים מרוב הטובה שבאה עליהם שנים רבות שלא הורקו מכלי אל כלי וריחם לא נמר.