אברבנאל על ישעיהו לג:ט

עוד זכר סבה שלישית, והיא מפאת הארץ אשר דורש אותה תמיד עיני הקב"ה, ועתה אומללה ארץ, ואמר אבל אומללה ארץ כמו דרכי ציון אבלות, החפיר לבנון קמל, רוצה לומר הוביש והחפיר ולבש כלימה הלבנון שהוא ירושלם, קמל רוצה לומר נכרת, מגזרת קנה וסוף קמלו (ישעיה יט, י) והיה השרון בערבה, רוצה לומר ארץ ישראל שהיא שרון ומישור דשן ושמן היה בערבה ציץ יבשה, וכמו שאמר (ירמיה יז, ו) והיה כערער בערבה, ונוער בשן וכרמל, רוצה לומר כי הבשן והכרמל שהוא משל לארץ ישראל היה משיר ומנער פירותיו ותבואותיו ונופלים ממנו, מלשון וינער ה' את מצרים (שמות יד, כז), ואמר זה לפי שאחר הגלות ידוע ומבואר שארץ ישראל לא היתה נותנת פירותיה כימי קדם, הנה א"כ רשם בזה שלשה סבות מעוררות הגאולה, האחת מפאת מלאכי עליון המליצים טוב על ישראל וצועקים על צרתם, והשנית מפאת העם ועלבונם, והג' מפאת הארץ עצמה וכמ"ש (ויקרא כו, מב) והארץ אזכור.