אברבנאל על ישעיהו לג:ב

יהוה חננו לך קוינו וכו', עד שמעו רחוקים אשר עשיתי, לפי שזכר הנביא אורך הגלות והגאולה העתידה בפרשה הקודמת, התפלל לשם שיחון וירחם עליהם בגלות, והוא אומרו ה' חננו לך קוינו, ושבכל שם יום יעיר בבקר בבקר להיות זרועם וחזקם של ישראל בענין שלא יתמו בגלות, והוא אומרו אף ישועתנו בעת צרה, רוצה לומר שיחזקם בגלות וכשתקים עליהם צרה יושיעם ממנה (ג) כי מקול המון הגאולה, ינדדו עמים והם אומות האויבים, ונדדו הוא עבר במקום עתיד, ומרוממותך יפיצו אז הגוים המצרים לישראל ואמר מדבר כנגד האומות ההם, (ד) ואוסף שללכם אוסף החסיל, רוצה לומר שיאוסף שללם על ידי ישראל כאוסף החסיל והוא הארבה הבא לאכול את הזרעים שיוצאים בני אדם ומאספים אותם לאוכלם, ויהיה גם כן כמשק גבים רוצה לומר, כנהמת המקוואות הגדולות של מים שמעלים נהמה והמיה כאשר יאספו בם המים, כך ינהום וישוקק ישראל על השלל ההוא, כי יעלה העם קול המיה גדולה באספו אותו שלל, וגבים, הם מקוואות כמו על גבים ולא מצאו מים (ירמיה יד, ג), ואפשר לפרש כמשק גבים שוקק בו, כהליכה על הארבע ילכו בו, רוצה לומר כשלל כי גבים הוא מלשון ארבה וכן הוא בלשון התרגום ארבה גובה, ומשק ושוקק לשון הלוך ופסיעה כמו בן משק ביתי.