אברבנאל על ישעיהו לב:ח

ואמנם הנדיב לא יהיה כן כי הוא לא יחוש לדברי המחנפים, אבל הוא נדיבות יעץ רוצה לומר, תמיד יחשוב בלבו לעשות נדיבות, והוא על נדיבות יקום רוצה לומר שיוציאם בפעל, ורש"י פירש והוא על נדיבות יקום, שע"י נדיבותיו יהיה לו קוממיות ומעלה, על דרך (משלי יח, טז) מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו, ויש אומרים שהנבל הוא יותר מגונה מהכילי כי גם לעצמו לא יהנה מממונו, ושוע הוא יותר יתרון מהנדיב כי הוא העושה הוצאה גדולה בדברים הגדולים ושהמחניפים לא היה מגיע חנפותם אל גבול כל כך עד שיאמרו לנבל שהוא שוע שהוא ההפך מן הקצה אל הקצה, אבל היו קורין לנבל שהוא בתכלית הכילות, נדיב שאינו בתכלית הנדיבות, וכן לכילי בזה ההיקש היה אומר שוע, האמנם בימי חזקיה לא יחניפו הנבל והכילי עד שיעלו כל אחד מהם לשתי המדרגות אלא לכל הרוב למדרגה אחת, וזהו לא יקרא עוד לנבל נדיב אלא כילי, ולכילי לא יאמר שוע אלא נדיב, כי החנפות מעט או הרבה לא תפסק מן העולם, ושאמרו כי נבל נבלה ידבר, הוא לספר גנות הנבל כי הוא נבל בדברו ונבל בלבו, ואם יאמרו אליו שהשם יתברך צוה לעשות צדקה ידבר על ה' תועה, ויגיע מרשעתו עד שיגזול העניים ויעשוק מה שהיה להם לאכול ולשתות, וזהו להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר, ושכן זכר גנות הכילי באומרו וכלי כליו רעים, ומלת כילי הוא בצר"י והוא נגזר מן וכל בשליש עפר הארץ, לפי שכל עניניו והוצאותיו בצמצום גדול במדה במשקל ובמשורה, ואמר שהכילי אינו כל כך מגונה כנבל, אבל מדותיו וכליו שימדוד בהן סחורותיו הם רעים ומקולקלים, רוצה לומר שהם גדולים לקבל וחסרים לתת, או אמר זה כנגד כלי תשמישו שהם רעים ופחותים ולא יגיע גנותו לעשות הגנות בלבד, כי גם ליעץ את אחרים שיעשוהו, וזה אומרו הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי שקר, רוצה לומר לקחת ממונם באונאות ובפתויים ובמרמות, ואמנם הנדיב הוא בהפך כילי כי הוא נדיבות יעץ, רוצה לומר שיעץ לאחרים שיעשו נדיבות והוא עצמו יעשה אותם בפעל, ועל זה אמר והוא על נדיבות יקום, וה"ר אברהם אבן עזרא פירש וכילי על משרתי אחז, והנדיב על חזקיהו: