אברבנאל על ישעיהו לב:כ

אשריכם ישראל שהצליחה זריעת צדקתכם כזורעים על מים, מעתה תקצרו ותאספו תבואת שכרכם הטובה, ותהיו משלחים רגל השור לדוש את התבואה והחמור להביא אל הבית, וגם פירשו בו שאר המפרשים שאפילו כשיפול ברד בארצם של ישראל, לא יפול ביישוב ובמקום שיוכל להזיק אבל יפול ביער, וכן שלא יצטרכו לבנות מבצרים להשגב שם אבל בשפלה תשפל העיר, רוצה לומר ביותר שפלה שבעיר תוכל לדור ביותר שפל מבלי פחד אויב, ולי נראה לפרשו על ישראל, כי לפי שזכר למעלה וישב עמי בנוה שלום, אמר שישבו בנוה שלום ובמשכנות מבטחים במקום, ותחת אשר ירד ברדת היער ובשפלה שתשפל העיר, רוצה לומר שקרה לעם מה שקרה לארצו, שברדת היער שהוא ארץ ישראל ממעלתה, ירד גם כן העם באותה ירידה, ושפל באותו שפלות שתשפל העיר, ואמנם בזמן הגאולה לא יהיה כן כי תהיה ההצלחה כל כך מרובה שיהיו מאושרים הזרעים ולא יהיה להם שנת בצורת ולא זורעים ואינם קולטים כי יהיו מאושרים הזורעים בעבור המים וזהו אשריכם זורעי על כל מים, ובזמן הקציר תהיה כ"כ התבואה עד שישלחו רגל השור והחמור כי לא יספיקו לדוש השוורים ברגליהם ויצטרכו לדוש ג"כ התבואה בחמורים, וכפי הפירוש הזה יהיה וברד, ברדת, שניהם מלשון ירידה והבי"ת שמושי' בשניהם ומוסב על וישב עמי בנוה שלום, והנה אמר שישב העם ברד כלומר, בירידה ברדת היער, ואל תתמה על חסרון יו"ד ירד במלת וברד, כי הנה מצאנו (הושע יב, א) ויהודה עוד רד עם אל, והיום רד מאד (שופטים יט, יא), והענין שיהיה העם בירידה ברדת היער, כמו שיעלה במעלת שלום והשקט כאשר היער יחשב לכרמל, והותרה בזה השאלה הראשונה: