אברבנאל על ישעיהו לב:ב

והיה האיש הזה, רוצה לומר חזקיהו לעמו, כמחבא רוח וסתר זרם, רוצה לומר כמחבא סלע שנחבאים האנשים בו מן הרוח ונסתרים שם מפני הזרם, כן יבטחו בני יהודה על חזקיהו, והתבונן כי המשילו בג' משלים, הא' שיהיה לעמו מחסה ומסתור מזרם וממטר, כמו המקום שיתחבא בו האדם מפני הרוח ושיסתר בו מפני הזרם, ואמר זה על הצרות שימלטו מהן בזכותו, כמו שראינו שנמלטו מסנחריב, שהוא היה כרוח סועה מסער וכזרם המטר השוטף, ונתחבאו בני יהודה בזכות חזקיהו, כי הוא הגין עליהם, והדמוי השני הוא כפלגי מים בציון, רוצה לומר שבארץ ציה גם חום, כשימצא אדם פלגי מים יערבו לחכו, כן יהיה ענין חזקיהו לעמו, והיה הדמוי הזה כנגד התורה שלמד בישראל שבמקום בארץ ציה וצלמות נעדרים מהתורה ומהידיעה, היה הוא להם פלגי מים מתוקים שהיא התורה אשר למדם, והדמוי הג' הוא אומרו כצל סלע כבד בארץ עיפה, רוצה לומר בארץ יבשה שאין שם צל אילן, וההולך בה במי החום יכהו השמש וישאל את נפשו למות, וכאשר ימצא סלע כבד, רוצה לומר גדול עד שיעשה צל גדול ימלט משרפת החום ההוא, ומה טוב המשילו בצל סלע, כי הוא הצל האמתי שלא יתערב בו ניצוצות השמש, מה שאין כן צל האילן, והיה דמיון הצל כנגד המשפט שהיה עושה חזקיהו בכל הארץ, הנה אם כן המחבא הוא דמיון אל ההצלה מהאויבים, ופלגי מים הוא דמיון לתורה, והצל הוא דמיון למשפט, ואפשר שרמז בשלשתן שיצילם השם מרעב וחרב ושבי, כי בכולם נפלו עשרת השבטים.