אברבנאל על ישעיהו ל:ו

ולפי ששלח מלך ישראל בהמות טעונות זהב וכסף ומנחה ושוחד למלך מצרים כדי שיעזור אותו כנגד מלך אשור, לכן אמר משא בהמות נגב ואינו מלשון נבואה אלא משא ממש, שטענו להם בהמות חמורים וגמלים להביא זהב למלך מצרים, וקראם בהמות נגב על שהיו הולכים למצרים שהיא בדרומה של ארץ ישראל, ואמר שהיו הולכים בארץ צרה וצוקה, ומסכנים עצמם לעבור במקום גדודי חיות רעות לביא וליש מהם אפעה שרף מעופף והיו נושאים חיליהם על כתף עיירים ועל דבשת גמלים אוצרותם, ודבשת הוא חטוטרת הגמל, ואומרים שנקרא דבשת לפי שלרוב המשא יש לגמל שם מכה וחבורה, ומשימים לו דבש לרפואה, והוא שאמרו חכמים ז"ל (ב"מ, לח, ב) דבש והדביש למאי חזי לכתיתא דגמלא, והותרה השאלה השנית. והיה סוף המאמר וגזרתו על עם לא יועילו, רוצה לומר שהיו נושאים משא בהמות אל ארץ הנגב בדרך צרה וצוקה בקרב לביא וליש אפעה ושרף, ישאו חיליהם על כתף עיירים ואוצרותם על דבשת גמלים, וכל זה על עם לא יועילו שהוא מצרים.