אברבנאל על ישעיהו כט:ה

וביאר סיבת הפחד באומרו והיה באבק דק המון זריך רוצה לומר שיהיו האויבים והזרים הבאים עליה, כאבק דק אשר יעוף ויפוזר אנה ואנה, ואמר זה כנגד המון העם אשר במחנה אשור, וכנגד השרים הבאים שמה אמר וכמוץ עובר המון עריצים יהיה לפתע פתאום רוצה לומר שיבואו על ירושלם ועל ארץ יהודה פתאום, ואולי שאמר והיה כאבק דק המון זריך שיכלו מהרה כאבק וכמוץ והיה לפתע פתאום, רוצה לומר שמפלתם תהיה פתאומית, (ו) וזהו אומרו עוד מעם ה' צבאות תפקד ואמר זה כנגד קרית ירושלם, שהשם יתברך יפקוד אותה ברעם וברעש וקול סופה וסערה ולהב אש אוכלה שיבוא במחנה מלך אשור, והוא משל למות ולכליה אשר בא עליהם פתאום, (ז) באופן שהיה בחזיון לילה שהוא דבר מדומה ובבוקר חלף הלך לו ולא ישאר ממנו כלום כן יהיה המון כל הגוים הצובאים על אריאל, וצוביה כמו וצובאיה, כי האלף נבלעת כמו (ישעיה יג, כ) לא יהל שם ערבי שהוא כמו לא יאהל, ויותר נכון לומר שיהיה צוביה אותם שישימו המוצב שזכר למעלה עליה, וכן ומצודתה והמציקים לה שהוא על מה שאמר והקימותי עליך מצורות, ולפי שהמון סנחריב וחייליו היו באים לירושלם לשלול שלל ולבוז בז, ונחשבו בעיניהם כאילו כבר לקחו שללה, וכן היו מחלקים ביניהם הבתים והשדות והכרמים, (ח) ולכן אמר שיקרה להם כמו שיקרה לרעב החולם שהוא אוכל וכאשר הקיץ וריקה נפשו וכן הצמא החולם שהוא שותה וכאשר יקיץ ימצא צמא ונפשו שוקקה כן יהיה המון כל הגוים הצובאים על הר ציון שמחשבתם יהיה לכך ולילה יומותו ולא בחכמה.