עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאברבנאל על ישעיהו

אברבנאל על ישעיהו כו:כא

Abarbanel on Yeshayahu 26:21 (Abarbanel on Isaiah 26:21) · אברבנאל על ישעיהו · free full Hebrew text

Open in the reader →

וביאר עוד הענין באומרו כי הנה השם יוצא ממקומו לפקוד עון יושב הארץ, וזה יהיה באותה מלחמה והנקמה ואחרי אותה ההריגה המופלגת תגלה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה שהוא בתחיית המתים, וכיוון באומרו וגלתה הארץ את דמיה על המתים בגלות בידי שמים, ולא תכסה עוד על הרוגיה על הנהרגים על קדושת השם, שאלו ואלו יקומון כולם בתחייה, ותגלה אותם האדמה ולא יכסה עוד עליהם עפר. ומזה התבאר לך אמתת מה שכבר הודעתיך פעמים, שיש שתי תכליות בפליאת תחיית המתים, האחת פרטי באומה שיקומו הצדיקים מהם שמתו ונהרגו בגלות לראות בישועת השם, וכמו שאמר על זה ישעיהו עצמו (לקמן סו, י) שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה, והנה יתבאר עוד התכלית הזה בדברי זה הנביא וכמו שאזכור, והתכלית השני הוא כולל לכל האומות, כדי שיכירו וידעו כל יושבי תבל, כי להשם המלוכה ומושל בגוים וכמו שזכרתי. ולמה יקשה על אחרוני חכמי אומתינו הדעת הזה, רוצה לומר שיקומו בתחייה צדיקי ישראל וגם כן מאומות העולם ומרשעיהם, כי כבר הסכימו על זה מגדולי חכמי ישראל, כמו שאמר בפירקי רבי אליעזר (פ' לד) מתים בל יחיו רבי יוחנן אומר כל המתים עולים לתחיית המתים חוץ מדור המבול שנאמר רפאים בל יקומו, מתים בל יחיו אלו הגוים שהם כנבלת בהמה יקומו ליום הדין אבל לא יחיו, אנשי דור המבול אינם עומדים כלל שנאמר בל יקומו, וכל נפשותם נעשו רוחות מזיקים לבני אדם, ולעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מאבד אותם מן העולם הזה, כדי שלא יהא אחד מהם מזיק לבני אדם מישראל עוד שנאמר לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו, הרי לך מבואר מדברי השלם הזה אמתת מה שזכרתי, ומה מתקו לי דבריו בחלוף אשר עשה בין ההקמה לדין ובין התחייה, שההקמה היא שוב הנפש אל הגוף ובנאו לקבל שכרו או עונשו, והחיות הוא השכר והנצחיות בהשגה האלקית, ואחשוב שלכן אמר המלאך לדניאל (יב, ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם, שהנה לא אמר ורבים מישני אדמת עפר יחיו, אלא יקיצו שהוא כמו יקומו, ולענין השכר אמר אלה לחיי עולם, כי הוא הנקרא באמת חיים, ולא אמר חיים בענין העונש, כי אם לחרפות ולדראון עולם, ויצא לנו מזה שדרשו מתים בל יחיו לענין תחיית המתים כמו שפירשתיו וכן דרשו בפרק שני דייני (כתובות קיא, א) יחיו מתיך, אלו מתים שבחוצה לארץ על ידי מחילות עושין מחילות בקרקע, ובתנחומא דרשו נבלתי יקומון, אותם שהיו מתנבלים בשבילי, זה נצלב למה שמל את בנו, זה נשרף למה ששמר את השבת, זה נהרג שקרא בתורה, הנך רואה בעינך שכאשר תקבץ דברי השלמים האלה כולם, והיו לאחדים בידך באמת כל מה שפירשו בכתובים האלה והותרה השאלה החמשית.