אברבנאל על ישעיהו כו:ב

אבל פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים, שהוא ישראל צדיק במעשיו וצדיק באמונתו באמת עם כל אורך גלותו גם היה שומר אמונים מקוה וממתין נחמות הנביאים שנבאו על הגאולה, והוא מלשון (בראשית לז, יא) ואביו שמר את הדבר, ואולי רמז באומרו גוי צדיק שומר אמונים שבני הגולה יקומו ויתקבצו לעלות לירושלם, ובאותו טלטול וקבוץ גליות וצרות הזמן ההוא שיקראו חבלי משיח, ימותו הרשעים והפושעים שבהם, ולא יזכו לעלות אל הר ה', כי אם גוי צדיק שומר אמונים, והגוי הצדיק ההוא יבא שמה.

וביאר הנביא שבני ישראל בבואם בירושלם יתפללו לאל על שני דברים, ראשונה שימול לבבם הערל ויטה יצרם הרע להיות תמיד סמוך ונכנע לשכלם באופן שלא יחטאו עוד, ועל זה אמר (ג) יצר סמוך תצור, והשני שישים שלום ביניהם ומשאר האומות, וזהו שלום שלום כי בך בטוח, וה"ר אברהם אבן עזרא פירש מי שיצרו סמוך עליך, אתה ה' תנצרנו בשלום, (ד) על כן יאמרו אבות לבנים בטחו בה' עדי עד, וכפי מה שכבר פירשתי, היה הנביא אומר להם ומבטיח אותם שכן יהיה כמו שיתפללו, והוא אומרו בטחו בה' עדי עד, רוצה לומר אל תבטחו בחומות ירושלם, ולא במלכי האומות ואהבתם, כמו הייתם עושים בשבת אבותיכם בארץ, שזהו מה שהביאם לכל גלות, ואל תבטחו בדבר מזה, כי אם בה' כי ביה ה' חוזק עולמים, לא בדבר אחר.