אברבנאל על ישעיהו כד:כא
Abarbanel on Yeshayahu 24:21 (Abarbanel on Isaiah 24:21) · אברבנאל על ישעיהו · free full Hebrew text
Open in the reader →עוד הודיע שלישית שבזמן הגאולה העתידה יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה ופירש ה"ר אברהם אבן עזרא זה על המלאכים שרי האומות שלא ישפיעו עליהם, כי הש"י ישדד כחם והשפעתם, וכתב שיש אומרים שנאמר זה על קדרות המאורות ודבוקי הכוכבים אשר יתחדשו בימים ההם, ולפי דעתי הודיע הנביא בזה שיהיה ה' למלך על כל הארץ אלהי כל הארץ יקרא, וכל העמים אליו יעבודו לא לשר ומזל בשמים, וגם מלכי האדמה יחדלו ממלכותם, וכמו שניבא זה הנביא עצמו (לעיל ב, יז - יח) ושח גבהות האדם וגו', והאלילים כליל יחלוף, ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, הנה על זה עצמו נאמר כאן יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה, ולפי שהיה כל זה מהנביא ייעוד התשועה העתידה שאמר עליה זמירות שמענו צבי לצדיק, (כב) לכן השלים הנביא לספר ענין הגאולה באומרו ואוספו אסיפת אסיר על בור וגו', ר"ל שיאספו אסיפה ויתקבצו אותו עם, שהוא עתה אסיר אל בור הגלות, שסוגרו על מסגר הם יתקבצו בזמן הגאולה, ובהיותם מרוב ימים בגלות יפקדו לתשועה, ולפי שכלל אנשי העולם נכללים עתה בבני ישמעאל שמושלת הלבנה עליהם ובבני אדום שמושלת עליהם החמה, לכן אמר (כג) וחפרה הלבנה ובושה החמה לפי שיתבטל הוראותיהם והשפעתם על אותם האומות, או הוא על דרך (איוב ג, ט) יחשכו כוכבי נשפו, משל על מפלתם, לפי שהקדוש ברוך הוא בהשגחתו הפרטית ימלוך בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו יהיה הכבוד, ולא נגד זקני שאר האומות, ורש"י פירש ואוספו אסיפת אסיר על האומות הצובאים על ירושלם שיאספו שמה לרעתם להכשל בסיר המהומה, ואחר כך וסוגרו על מסגר בגיהנם, ומרוב ימים יפקדו בעונותיהם שלימים רבים יפקדו עליהם וגם נכון הוא, והצד השוה בפירושים האלה שנאמרו הכתובים על קבוץ הגליות.
והאופן השני הוא היותר נכון ויותר אמתי אצלי בפירושה, הוא שנאמרה על תחיית המתים העתידה כי מפני שאמר למעלה על האומות, המה ישאו קולם ירונו בגאון ה' וגומר, על כן באורים כבדו ה' באיי הים שם ה' אלקי ישראל, ביאר הנביא הנבואה הזאת איכה ואיככה יהיה הדבר הגדול הזה, שהאומות בכל קצוות הארץ ואיי הים יבואו אל השגת הש"י, ואמר שיהיה זה מפאת תחיית המתים שתהיה בימים ההם, ויקומו בכל מחוז ומחוז מארצות האדמה רבים מישני אדמת עפר, ומהם יתבהלו בני אדם, והמה יגידו וילמדו דרך ה', ובאופן הזה העולם כולו יחד ידעו אותו למקטנם ועד גדולם, והנה מכנף הארץ זמירות שמענו הוא מאמר האומות שזכר למעלה, וכבר ידעת ששם כנף יאמר על הסתר, מלשון (דברים כג, א) ולא יגלה כנף אביו, כמו שפירש הרב המורה, ויהיה אם כן מאמרם מסתר הארץ ומתחת הקרקע, רוצה לומר מאותם המתים שיקומו בתחייה זמירות שמענו שהם אומרים צבי, כי אותם אשר יקומו יגידו לבני אדם אך פרי לצדיק ישראל, ואמונתו ותורתו אמת, ולכן תאמר כל אומה אחרי שהדבר כן, וכי שקר נחלו אבותינו, ושעליו נידונים בעונשים נמרצים בעולם הנשמות כדברי המתים, אם כן רזי לי רזי לי אוי לי, ורזי הוא מענין כחישות ודלות, ויתנו הסבה על האוי והרזון שלהם, באומרם בוגדים בגדו, והוא כנגד הנביאים שהיו להם שהטעו אותם באמונתם הכוזבת וחכמיהם הבאים אחריהם שבפיהם ירצו סלה, וזהו ובגד בוגדים בגדו.
ומפני זה יהיה להם פחת ופחד ופח, כי יפחדו מעונשי הקדוש ברוך הוא שיבואו עליהם, אם בעולם הזה שהוא עולם הפחד, והנס מקול אותו פחד, רוצה לומר מי שינצל מעונשי העולם הזה, יפול אל הפחת שהוא עונש גיהנם אחר המות בהכנס האדם בקבר ומי שלא יקבל שם כל עונשו יפול בפח שהוא העונש שיקבלו בתחיית המתים, כמו שאמר (ישעיה סו, כד) ויצאו וראו בפגרי האנשים וגומר, ולכן אמר והעולה מתוך הפחת, כי זכר לשון עלייה מהפחת לפי שהוא הקבר, והקמים בתחייה יהיו עולים מקבריהם על דרך (שמו"א כח, יג) אלקים ראיתי עולים מן הארץ, ולפי שבתחייה תשוב הנפש מהעולם העליון לחול בגוף, ויתהוה הגוף מהיסודות כמו שהיה, לכן יאמרו כי ארובות ממרום נפתחו להוריד הנשמות מהסדור העליון, וירעשו מוסדי ארץ שהם ארבע יסודות לשיתהוה מהם הגוף כאשר היה בתחילה, ולכן יהיו אותם האומות תמהים בעצמם צועקים ישאו קולם, איך נשתנו עליהם סדרי בראשית שהארץ תפתח בעצמה ויתנועעו חלקיה זה לזה בהתהוות והעדר הגופות לתחיה, והוא אומרו רועה התרועעה הארץ, לפי שתשבר ותפתח האדמה את פיה להוציא את המתים מתוכה, פור התפוררה ארץ שיתפרדו חלקיה ויעשו חלקים קטנים פירורים, כדי שידבק כל אחד מהם באותו גוף שהיה בראשונה, מוט התמוטטה ארץ, רוצה לומר שאם היה על דרך משל הזרוע במקום אחד, והזרוע במקום אחר תמוט ותטה מצד אל צד להדבק כל חלק בחלקי גופו, ובכלל אמר נוע תנוע ארץ כשכור כי היו התנועות ההם לארץ כדי להדבק חלקי הגופות המתיחסים זה לזה, עוד יספרו מתכלית התחייה ויאמרו שחלקי מאותה הארץ שהם הרשעים והפושעים שיקומו בתחיה, לא יתענגו בשכר התחייה, כי הם אחרי שיחיו ויספרו גדולת ה' ואמתתו, יכבד עליהם פשעם יפלו ולא יוסיפו קום, לפי שיהיו נדונים בעונש נמרץ לדור דורים, כמו שאמר (דניאל יב, ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון, ואמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות וגומר, והנה המשיל הרשעים בארץ הכבדה, באומרו וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תוסיף קום, להגיד שהם כולם חומר ירד מטה מטה, ולא יעלו במעלות השלמות השכל הנפשיי מעלה מעלה, ומפני שתחיית המתים לא תהיה בדרך טבע מפאת הסדור השמימיי, גם שבזמנה יתבטלו מלכיות המלכים והשרים בכל הארץ כמו שביארתי, לכן אמר והיה ביום ההוא יפקוד ה' על צבא המרום במרום וגומר.
והמשיל ענין המתים בתחייה בשובם בגופותיהם ובמומיהם כאשר היו לאסירים שהיו בכור ובמסגר כאלו לא היו מתים, כי אם אסורים ומסוגרים תחת הארץ במסגר, ושיצאו משם במצות השופט שצוה לאוסרם, והוא אומרו ואוספו אספה אסיר על בור וסוגרו על מסגר שהוא כולו רמז לקבר, ומרוב ימים יפקדו לחיות ולקום מקברם, ולפי שכמו שזכרתי מפני תחיית המתים תוסר עבודת אלקים אחרים מבני אדם, לכן אמר וחפרה הלבנה ובושה החמה, רוצה לומר שלא יעבוד אדם עוד ללבנה ולחמה, או רמז בלבנה אומת הישמעאלים הנמשכים אחריה, והחמה רמז לאומת הנוצרים שמונין לה והחמה מושלת עליהם, והענין ששני האומות האלה הכוללים היום רוב ישוב בני אדם, כולם יבושו ויחפרו כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלם, והוא יהיה למלך על כל הארץ לא אלוה אחר, ובעבור שזכר למעלה מן הרשעים שיקומו בתחייה, באומרו וכבד עליה פשעה וגומר, זכר כאן גם כן שכר הצדיקים אשר יקומו בה, והוא אומרו ונגד זקניו כבוד וכמו שאמר לדניאל (דניאל יב, ג) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, הנה התבארה הפרשה בזה האופן השני מהפירוש, שיהיו הדברים כולם כפשוטם, רועה התרועעה הארץ פור התפוררה ארץ וגומר, ואינו רחוק שיעיין בה הנביא לשני הפירושים יחד, כי הדברים האלקיים זה דרכם לרמוז בדברים אחרים על כוונות שונות, כמו שהדברים הטבעיים בחכמת בוראם יש לכל אחת מהן סגולות רבות מתחלפות זו מזו, וחכמים ז"ל בפרק שמיני (סנהדרין צד, א) דרשו מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק על חזקיהו, שפתחה הארץ את פיה ואמרה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אני אומרת שירה תחת צדיק זה, עשהו משיח שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק, ואומר רזי לי רזי לי אוי לי, אמר שר העולם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם עשה צביונו לצדיק, יצתה בת קול ואמרה רזי לי רזי לי עד מתי יצתה בת קול ואמרה בוגדים בגדו וגומר, ובמאמר ישועות משיחו אשר עשיתי, בחלק השני עיון ראשון פרק שלישי בארתי המאמר הזה כי יש בו עומק רב, וכפי דרכו פירשתי שם הפרשה הזאת באופן אחר יפה מאד יעויין משם, וכפי מה שפירשתי וחפרה הלבנה ובושה החמה הותרה השאלה השנית אשר העירותי בנבואה הזאת.