אברבנאל על ישעיהו כב:טז

וצוה השם יתברך שיאמר הנביא לשבנא מה לך פה ומי לך פה, לפי שהוא לא היה מתושבי ירושלם, אלא היה גר שבא ונתגייר שמה, ולפי שהיה רוצה עתה לתתה ביד מלך אשור, אמר אליו בתוכחתו מי לך פה ומה לך פה, רוצה לומר מנכסים וקרקעות וירושות קדמוניות, ומי לך פה כלומר מאחים או קרובים, שבעבור זה חצבת לך פה קבר, רוצה לומר חקקת בדמיונך שתמיד תשב בארץ הזאת עד יום מותך, כאלו אתה אדם חצב מרום כסאו, רוצה לומר במקום מבצר שאינו מתירא שיורידוהו משם, והוא אומרו גם כן חוקקי בסלע משכן לו, כלומר האם תדמה שתקעת אהלך ומשכנך במקום נאמן כסלע שאינך חושש ומתירא משום סבה, ולכן לא פחדת מקשור במלכך ומלבגוד באדונך, ולא מחשבות השם מחשבותיך, (יז) כי הוא יטלטלך טלטלה גבר, רוצה לומר שלא תשב בעיר הזאת, אבל יניעך וישליכך מכאן, כטלטול הגבר שהולך מקצה העולם ועד סופו, וכמו שאמרו חכמים ז"ל (כתובות כח, א) טלטול האיש גדול מטלטול האשה, ורש"י פרש חוצבי מרום קברו שחצב לו שבנא קבר בקברי בית דוד להקבר בין המלכים, לכן אמר לו מה ירושה יש לך בקברות האלה, ומי לך פה ממשפחתך קבור כאן, ובזה רמז לו שלא יקבר בארץ ישראל, והרב רבי דוד קמחי פירש מטלטלך גבר על שבנא, כלומר אתה הגבר המתגבר ומתגאה, הנה ה' מטלטלך טלטלה ועוטך עטה, והוא לשון עופפות ותנועה, מגזרת (בראשית טו, יא) וירד העיט, וכן (שמו"א כ"ה יד) ויעט בהם, ירצה כי יהיה טלטולו מירושלם לארץ מרחוק כעוף המעופף אל מרחקי ארץ, ורבותינו (סנהדרין כו, א) אמרו צרעת פרחה בו כמו דאת אמר (ויקרא יג, מה) ועל שפם יעטה, והנה אם כן הוכיחו על גאותו ורוע לבבו בהיותו גר, והותרה בזה השאלה הרביעית.