אברבנאל על ישעיהו כב:יא
Abarbanel on Yeshayahu 22:11 (Abarbanel on Isaiah 22:11) · אברבנאל על ישעיהו · free full Hebrew text
Open in the reader →עוד זכר השתדלות אחר שעשו והוא, מקוה וחריץ להקוות שם מים רבים ממימי הגשמים ואותו מקוה עשו בין החומות, כי היו לירושלם שתי חומות, וכמו שנאמר בדברי הימים (דה"ב לב, ה) בחזקיהו ויבן כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלות ולחוצה החומה האחרת, והמקוה הזאת היתה בין אותם החומות, כדי שאם יבקעו האויבים החומה החיצונה לא יוכלו לבקע החומה הפנימית, מחמת עומק מי הברכה ההיא, ומימי המקוה ההוא היו מגיעים למי הברכה הישנה, והיא הברכה העליונה וזהו אמרו ומקוה עשיתם בין החומותים למי הברכה הישנה, והיה סוף הדברים האלה כאומר כל אלה ההשתדליות עשיתם להשגב בתוך העיר, והעיקר לא עשיתם, והוא ההבטה אל השם יתברך שהוא עשה את העיר, והוא השומר אותה מצרה מרחוק לא ראיתם, רוצה לומר לא הבטתם אל היות יתברך מרחוק קודם הגזרה, או שהיה יוצר ישראל ושומר אותו מזמן רחוק.
ובאיכה רבתי (פתי' כד) אמרו חכמים ז"ל ואת בתי ירושלם ספרתם, ואם תאמרו כבר עשה חזקיהו כן דכתיב ויחזק ויבן את החומה האחרת ויחזק את המלא, אלא חזקיהו בה' אלקי ישראל בטח, אבל אתם לא הבטחתם אל עושהו, רצו לומר בזה שלא היה הנביא מגנה השתדלותם בתחבולות המלחמה כדי להתגבר על האויבים, אם היו עם זה קוראים אל השם ויענם בכל צרתם, ועם היות שהקדוש ברוך הוא התרה בהם כבר קודם המעשה ובשעת המעשה, (יב) והוא אומרו ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד רוצה לומר שיעשו בכי ומספד על עונותיהם, ויקרחו ראשם וילבשו שקים, ויעשו אלה ההפעליות המעוררים את התשובה כדי שיכנעו לפניו, זכר שהם לא חששו לדבר מזה, אבל היו עושים בהפך לאכול ולשתות, (יג) והוא אמרו והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן אכול בשר ושתות יין, רוצה לומר כי גבורתם היתה בהרוג הבקר והצאן, לא בהרוג האויבים, ואחרי אותה הגבורה מהריגת הבקר והצאן, היו אוכלים בשר ושותים יין לרוב, באמרם ראוי שנשתדל לאכול ולשתות לפי שמחר נמות, רוצה לומר שיבא נבוכדנצר וימית אותנו כדברי הנביא, וכל זה מין ליצנות ומפני זה עלה עשן באפו יתברך, וגזר שכאשר חרצו משפטם כן יהיה, (יד) והוא באמרו ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם רוצה לומר שנגלה באזני ולפני כל אשר עשיתם ודברתם, ולכן נשבעתי אם יכופר העון הזה עד שתמותו, כמו שאמרתם כי מחר נמות, והמיתה רמז לביאת נבוכדנצר שנהרגו על ידו, ויונתן תרגם עד תמותון מותא תניינא ירצה שהעון הזה לא יכופר להם גם כן בעונשי העולם הזה, כי אם עד שימותו מיתת הנפש והוא בעולם הבא בגיהנם.