אברבנאל על ישעיהו יג:י

ואמנם אמרו כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם, חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו כתב הראב"ע יש אומרים כי כסיל הוא הכוכב שהוא קרוב מהסדן הדרומי שימותו הגמלים כשיראו אותו, ולפי דעתי שהוא לב עקרב, ואמר רבי יונה שכסיל הוא אחד וחבור כוכבים אחרים אליו, וכמוהו בתי השן עד כאן. וענין הייעוד הזה ואמתתו פירש הרב המורה שהוא משל לחרבן המלך והשרים, כי הנביאים ימשילו מלכי האדמה לגדלם ומעלתם לכוכבי השמים, וכאשר תבוא השפלתם יהיו כאלו לא יהלו ולא יגיה אורם, ובדרך הזה נמשכו כל המפרשים כלם, וגם מפרשי הנוצרים פירשו, חשך השמש בצאתו על בלשאצר שמת בתחילת שנת מלכותו, והירח על המלכה, והכוכבים על שריו וסגניו, ורש"י כתב מתוך צרתם יראה להם כאלו השמש חשך, ואני אומר שהכוכבים אשר זכר כאן הם כפשוטם, יאמר שמפלת בבל תהיה בהשגחתו יתברך ומרצונו הפשוט, ומפני זה עם היות שהכוכבים במבטיהם יחייבו לבבל הצלחה וכבוד, הנה השם ית' ישדד כחם, וכמו שאמר על כיוצא בזה (ישעיה כד, כא) יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה לפי שיש לכל מלכות, גם לכל ארץ וארץ כוכב בשמים משפיע עליו, וכמו שנאמר בדניאל (י, יג) שר מלכות יון שר מלכות פרס, ולכן אמר שבבוא על בבל צרה וצוקה בהשגחת האל יתברך, הנה כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם, רוצה לומר לא ישפיעו על בבל האור והשפע המסודר, וגם השמש שהוא הפועל הגדול והירח לעומתו לא יועילו לבבל, ולא ישפיעו עליו כפי טבעם והוא אמרו חשך השמש בצאתו וגומר.