אברבנאל על ישעיהו יב:א

וזכר הנביא שבימי מלך המשיח, יהיו כל בני ישראל אשר ישובו צדיקים וישרים בלבותם, וימול השם ערלת לבבם לעבדו שכם אחד, עד שביום ההוא יאמרו כלם פה אחד (א) אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני, רוצה לומר אודך על שאני מכיר שכל מה שעשית היא דרך כעס לרוע מעשי, ולא על דרך מיאוס, והעד לזה כי ישוב אפך ותנחמני, ועם היות שהנושע מידי אדונים קשים, ישוב פעמים להשתעבד בידו, ולכן אף על פי שיצא משעבודו תמיד יפחד לבבו ממנו, כמו שהיה ענין ישראל כאשר יצאו ממצרים (שמות יד, י) וישאו את עיניהם ויראו והנה מצרים נוסע אחריהם, לכן אמר כאן שלא יהיה כן בזמן ההוא, כי כל אחד יודה לאלהיו ויבטח בישועתו שלא ישוב עוד לגלות.