אברבנאל על שמואל א ט:ט

ואמנם צורך הנמשך לזה לפנים בישראל כה אמר האיש, אינו לתת צורך למה שקדם (כי הם לא קראוהו עד הנה לא רואה ולא נביא כי אם איש האלקים) אבל הוא הקדמה למה שיזכור ששאלו את הנשים היש בזה הרואה? ויאמר הכתוב שלפנים בימי שאול ושמואל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלקים (כי היו האנשים שואלים לנביאים על עניניהם, כמו שאמר על זה אדוננו משה ליתרו (שמות י"ח ט"ו) כי יבא אלי העם לדרוש אלקים), היו אומרים לכו ונלכה עד הרואה, כי למה שהיה נקרא נביא היום בזמן שחובר הספר הזה, היו קוראים לפנים הרואה. והיו השמות האלה בבחינות, כי שם רואה היה נאמר על השגת הדברים במראה הנבואה, ושם נביא נאמר על ספרו הענינים שהשיג לבני אדם שהוא נגזר מלשון (ישעיהו נ"ז י"ט) ניב שפתים. והפסוק הזה מורה שלא כתב זה שמואל כי אם ירמיהו או נביא אחר שקם אחריו ימים רבים, ולזה ספר מנהג השמות בימים הראשונים ומנהגם בזמן שנכתב הספר, או נוסף הפסוק הזה מיד עזרא, וכמו שהבאתי בהקדמת הספרים האלה בראש ספר יהושע: