אברבנאל על שמואל א ט:יג

ועוד דברו לשניהם כבואכם העיר כן תמצאון אותו, ופירושו אצלי שלפי שאמרו ראשונה מהר עתה, לכן נתנו טעם למה צוו על המהירות ואמרו כבאכם העיר כן, ר"ל כאשר תבואו העיר כן, רוצה לומר במהירות כמו שאמרנו, אז תמצאון אותו בטרם יעלה הבמתה לאכול, כי אם תהיו מתאחרים לא תמצאו אותו כי יהיה כבר בבמה, לפי שלא יאכל העם עד בואו לפי שהוא יברך הזבח ואחרי ברכתו הקרואים יאכלו, ולכן ימהר הנביא לבוא שמה לפי שלא יתאחרו הקרואים בעבורו, ומפני זה תאות לכם לבקשו במהרה. ומה שאמרו הנערות עוד ועתה עלו כי אותו כהיום תמצאון אותו, הוא לומר עוד שלא יחשבו לקוות ליום מחר לדבר עמו כי אותו כיום ההוא ימצאוהו מפני ביאתו שמה לזבח, אבל בזולת היום ההוא לא ימצאוהו שם כי ישוב הרמתה כי שם ביתו, או ילך מעיר אל עיר, וכל זה לחייבם שלא יתמהמהו בדרך כי השעה צריכה לכך והיום ראוי לזה. וענין הזבח והבמה שזכרו היה, שאחרי שנחרב שילה הבמות מותרות והיו זובחים זבחי שלמים להשם והיו נאכלים לכל אדם אחרי הקטרת חלבים וזריקת הדם והיו אנשי העיר זובחים בבמה ואוכלים שמה, והיה שמואל הנביא בא שמה להדריכם במעגלי צדק ואוכל עמהם, והוא היה מברך ברכת הלחם. או נאמר שהיה מברך על הזבח אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול הזבח: