אברבנאל על שמואל א ח:יד

השני הוא ואת שדותיכם ואת כרמיכם יקח וגו' ונתן לעבדיו, והוא עושק יותר גדול שיקח קרקעותיהם לתת לעבדיו וגם זה יורה שאין זה דבר משפט כי אם עושק וגזל גדול, כ"א היה כפי הדין איך לא לקח המלך אחאב הכרם אשר לנבות היזרעאלי? והוצרכה איזבל להוציא עליו שברך אלקים ומלך כדי להמיתו ולקחת אותה אז ממנו, אם היה שכפי הדין יוכל לקחת שדה וכרם. וחז"ל (עיין רד"ק) פירשו לא שיקח השדות והכרמים אלא פירותיהם אם יצטרכו אותם עבדיו כשילכו למלחמה ופשטו על המקומות אם אין להם מה יאכלו ויתנו דמיהם. וכבר זכרתי שמה שלא בא בכתוב אין ראוי לפרשו עליו על דרך הפשט, וזה כלו לדעת האומר שכל הכתוב בפרשת המלך זוכה בו ולכן בעלי זה הדעת יבקשו צדדים להתירו, אבל כפי מה שאמרתי שהוא ספור פעולותיהם המגונות יהיה הדבר כמשמעו: