אברבנאל על שמואל א ח:יא

ויאמר זה יהיה משפט המלך וגו'. זכר שהמלך לא יעשה משפט וצדקה לכל עמו, ושהמשפט אשר שאלו ואשר חשבו שיעשה להם הם הדברים הרעים והמגונים שיזכור, וקרא זה משפט המלך על דרך סגי נהור, וזכר בזה ששה דברים. האחד את בניכם יקח ושם במרכבתו ובפרשיו ורצו וגו', רוצה לומר שיקח מבניהם להיות רצים רגלים לפני מרכבתו ולפני פרשיו (יב) וכן יקח מבניהם לשום לו שרי אלפים ושרי חמשים, ועם היות זה כבוד אליהם, הנה הנכבדים שבהם יברחו מהשררה ולא ירצו להתודע לרשות אם לא מאימת המלך, כי יחדלו עם זה מעשות צרכיהם עם טורח ועמל המנוי והשררה, וכמו שאמר יותם בן גדעון במשליו (שופטים ט׳:ט׳) החדלתי את דשני והלכתי לנוע על העצים וכמו שפירשתי בספר שופטים. וכן יקחם לקצור קציר המלך ולחרש חרישו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו, וזכרו המפרשים שזהו בשכר לא בחנם אלא שהמלך קודם לכל אדם, וזהו לדעת האומר שהדברים האלה המלך מותר בהם ושהוא כפי הדין. וכפי מה שפירשתי יהיו הדברים כפשוטם, יאמר שיקח מבניהם אם לרוץ לפניו אנשי רגלי וזה הבחורים הראויים אליו, ואם להיותם שרים וזה הראויים אליו, ואפילו עובדי האדמה שהיה ראוי שיהיו חפשים מעניני המלכות וכן הבעלי אומניות הנה המלך גם כן יקחם, אם לעבודתו ואם לעשות מלאכתו.