אברבנאל על שמואל א ח:א

פרשה רביעית נזכר בה איך שאלו ישראל מלך ושחרה אף שמואל עליו ומשפט המלך, ואיך הלך שאול לשאול משמואל על דבר האתונות, ואיך משחהו שם והאותות שנתן לו על המלוכה. תחלתה ויהי כאשר זקן שמואל, עד ויזעק שמואל את העם וגו', והנה שאלתי בפרשה הזאת שש שאלות:

השאלה הראשונה באמרו והיה כאשר זקן שמואל וישם את בניו שופטים לישראל ואמרו אליו ישראל הנה אתה זקנת והוא אמר על עצמו ואני זקנתי ושבתי וגו', ואם היה כמו שזכרו חז"ל (תענית ה' ע"ב) ששמואל חיה נ"ב שנה והיה שנה אחת מעת המשח שאול עד המלכתו בגלגל ושתי שנים אחרי כן מלך על ישראל, היה אם כן שמואל בזמן הזה בן מ"ט שנה או בן חמשים שנה, (אם היו כל ימי שאול מהמשיחה וההמלכה שתי שנים כדברי בעל סדר עולם פרק י"ג) ואיך היה אם כן זקן מאד שבעבורו מנה את בניו שופטים ובעבור זקנתו שאלו ישראל מלך? ובהיות האדם בן מ"ט שנה או חמשים שנה הוא ביותר שלם שבימותיו לדעת ולהבין ולשפוט, כ"ש אם נאמר שמלך שאול שנים רבות כדברי רלב"ג שיהיה א"כ שמואל אצלו בן שלשים או ארבעים שנה בזה הזמן, ואיך היה זקן? כי מה שאחז"ל במסכת תעניות (שם שם) שקפצה עליו זקנה דרש ורחוק הוא, ובביאור הפרשה אוכיח שהיה שאול זקן כמו שמואל ויותר, ואיך אמר על שמואל שהיה זקן ועל שאול שהיה בחור וטוב וכל זה בזמן אחד? השאלה השנית אם היה שהתורה צותה בהקמת המלך שנאמר (דברים י"ז י"ד) והיה כי תבואו אל הארץ וגו', ואמרת אשימה עלי מלך וגו' שום תשים עליך מלך וגו', ואחז"ל (סנהדרין פ"ב כ' ע"ב) שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, למנות עליהם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה, אם כן איך לא נמשח מלך בישראל עד ימי שמואל? ולמה לא משחו יהושע אחר כיבוש הארץ וחלוקה שהוא היה הזמן הראוי? כ"ש בהיות שלא נשאר אחריו שופט ממונה ממנו, ואיך גם כן בימי השופטים האחרים לא נמנה מלך? והיה גדעון ראוי אליו וכן יפתח ושאר השופטים, ואיך עברו אם כן כלם על המצוה האלקית כל הימים ההם עד ימי שמואל? השאלה השלישית איך אמר וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך וגו'? ואיך אמר יתברך על זה כי אותי מאסו ממלוך עליהם והשווה ענין זה לע"ז? באמרו ככל המעשים אשר עשו מיום העלותי אותם ממצרים ועד היום הזה ויעזבוני ויעבדו אלקים אחרים כך המה עושים גם לך, ויאמר שמואל אחר זה ודעו וראו כי רעתכם רבה בעיני ה' לשאול לכם מלך, ואם ישראל עשו מה שצותה תורה איך חטאו בו עון פלילי? ואם יהיה דבר רע שאלת המלך איך צותה התורה שיעשו אותו? ובפירוש הפרשה אביא דעות החכמים בזה ואבאר ביטולם:

השאלה הרביעית במשפט המלך שזכר כאן שיקח בנים ובנות שדות וכרמים עבדים ושפחות חמורים וצאנם ובקרם, וזה כי התורה אמרה בפרשת המלך לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל וגו', ואם הוא יגזול את עמו ואם יקח את כל אשר לו ונתן לסריסיו ועבדיו הנה היה אם כן סר מן המצוה והיה רם לבבו מאחיו, וכי יש גזל ועושק גדול מזה? ויעבור המלך א"כ בלא תגזול, וכבר כתבו חכמי המוסר שהמלך הגוזל אינו מלך אבל הוא עושק הנקרא בלשונם טיראנ"ו, ואם אמר זה כדי לאיימם ולפחדם [כמו שאמרו חז"ל] (סנהדרין שם) לא היה ראוי שיקרא זה משפט המלך, אבל שיאמר זה יהיה מעשה המלך או עושק וגזל המלך:

השאלה החמשית אם היה שצוה האל ית' למשוח מלך בישראל וראה אותו עתה הכרחי (כמו שאמר האל ית' לשמואל כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימין ומשחתו לנגיד על עמי ישראל ואושיע את עמי מיד פלשתים כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי, שיורה שהיה המלך אז הכרחי להושיע את ישראל ולהלחם עם הפלשתים) אם כן למה לא צוה למשחו מזרע יהודה? שנאמר בו (בראשית מ"ט י') לא יסור שבט מיהודה, ושכבר אמר יתברך לשבטים בשאלם מי יעלה לנו בתחלה יהודה יעלה, ולא המליך ממנו ולא מראובן שהיה הבכור ליעקב ולא משבט יוסף שהיה האהוב מהבנים, ומשח מבנימין בלא סבה כלל, והיה יותר טוב שימשח מיד לדוד כי כבר היה כפי דעת חז"ל (סדר עולם פרק י"ג) בן כ"ח שנה, ולמה בחר בשאול שלא התמיד במלכותו שתי שנים? השאלה הששית מה ראה שמואל לתת לשאול שלשת האותות שנתן לו על דבר המלכות? באמרו בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל וגומר וזהו האות הראשון, וחלפת משם והלאה ובאת עד אילון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עולים אל האלקים וגומר וזהו האות השני, אחרי כן תבא גבעת האלקים אשר שם נציבי פלשתים ויהי כבואך שם העיר ופגעת חבל נביאים וגומר וזהו האות השלישי, ועליהם אמר ויהי כי תבאינה האותות האלה לך עשה לך אשר תמצא ידיך כי האלקים עמך, הנה אם כן ראוי שנדע למה נתן שלשה אותות לא פחות ולא יותר מהם? ולמה היו האותות אלה ולא אחרים? ולמה אמר שבבואם יהיה השם עמו? ומה היחס אשר היה לאותם האותות עם ענין המלך? כי עניני הנביאים ודבריהם אין ספק שהם בחכמה ובדעת.

והנני מפרש הפסוקים באופן יותרו השאלות כלם:

ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שופטים לישראל. הנה חכמינו במדרשות (מ"ש פר' ג') ובסדר עולם (פרק י"ג) אמרו ששמואל חיה חמשים ושתים שנה, וכאשר חפשתי ההקדמות אשר הולידו מהם זאת התולדה מצאתי' ארבעה והם כלם מכח הפסוקים, כי יראה שלא היה ביניהם הדבר מקובל, אבל כפי מה שמצאו בפסוקים והבינו מהם קיימו וקבלו הדבר הזה. וההקדמה הראשונה הוא שעלי הכהן שפט את ישראל ארבעים שנה, וזאת ההקדמה אין ספק בה שפסוק מלא הוא, שנאמר בעלי (סי' ד' י"ח) וימת כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה. וההקדמה השנית שנתמנה עלי שופט על ישראל באותו יום שעמדה חנה להתפלל ולבקש מה' שיתן לה זרע אנשים, והוכיחו זה ממה שאמר שמה (סי' א' ט') ועלי הכהן יושב על הכסא על מזוזת היכל ה' וגו', ודרשו חז"ל (ילקוט ח"ב דף י"ב ע"ד) ישב כתיב מלמד שבאותו יום מנו אותו כהן גדול, ואמרו שהיה אז התחלת היותו שופט: וההקדמה השלישית היא שישב הארון בקרית יערים עשרים שנה, והוכיחו זה מהפסוק שאמר (סי' ז' ב') ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל בית ישראל אחרי ה': וההקדמה הרביעית היא שאחרי שבעה שנים שנמשח דוד למלך על יהודה בחברון (והוא כאשר נמשח על כל ישראל) אז העלה הארון מקרית יערים והניחו בבית עובד אדום הגתי, והנה הוכיחו זה מהפסוק שאמר (שמואל ב' ה' ד') בן שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך, בחברון מלך על יהודה שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה, ומאשר אחרי זה סיפר (שם י' ב') ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים, גזרו שהיה זה סמוך למלכו על ישראל. ומארבעת ההקדמות האלה הולידו שחיה שמואל נ"ב שנה בזה הדרך, אמרו שכאשר עלי נתמנה שופט שאלה חנה מלפני ה' שיתן לה זרע אנשים, ועלי שפט את ישראל ארבעים שנה, הוצא מהם שנה אחת לעיבור חנה, הנה אם כן נשארו תשעה ושלשים שנה שחיה שמואל בימי עלי, וביום שמת עלי נשבה ארון האלקים ועמד שבעה חדשים בשדה פלשתים ומשם הובא לקרית יערים וישב שמה עשרים שנה, הוצא מהם שבעה שנים שמלך דוד על יהודה בחברון בהיותו הארון שמה שכבר היה מת שמואל, הנה נשארו אם כן שלש עשרה שנה שישב הארון בקרית יערים קודם שמלך דוד ביהודה שהיו בימי שמואל, וכאשר תחבר י"ג שנה אלה לתשעה ושלשים שנה מימות עלי היו כלם נ"ב שנה שחיה שמואל: ודעתי נוטה שאין הקדמות האלה צודקות וששמואל חיה שבעים שנה או יותר, כי עם היות ההקדמה הראשונה אין ספק בה, והיא ששפט עלי ארבעים שנה, הנה ההקדמה השנית היא מסופקת מאד, כי לא נתבאר שהיה התחלת המנוי והמשפט כאשר התפללה חנה ובקשה מיי' על בנה, ומה שאמר הכתוב ועלי הכהן יושב על הכסא, הוא להודיענו שכן היה מנהגו, ושזה סבב שהרגיש עלי ברבוי התבודדותה ושקולה היתה בלתי נשמעת ויחשבה לשכורה ואמר בעבור זה אליה מה שאמר, לא שיתחייב מזה שאותו יום מנוהו כהן גדול, ואעפ"י שנודה זה הנה לא נודה שאותו היום גם כן מנוהו שופט על ישראל ואפשר יהיה שאותו היום מנוהו כהן גדול ואחר ימים רבים או קודם לזה מנוהו שופט, כי כהן ושופט הם מנויים מחולפים ואין כל כהן גדול שופט ולא כל שופט כהן גדול, והישיבה על הכסא יורה היותו כהן גדול לא שופט, כי אין הישיבה בעזרה לשופטים, אבל למלכי בית דוד ולכהנים גדולים לבד ולא למלכי ישראל ולא לשופטים וכמו שזכרוהו חז"ל (ילקוט שם), והם הוכיחו מזה הפסוק שהיה הישיבה לכהנים הגדולים לבד, עד שיש אומרים שגם למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה כי אם לכהן הגדול בלבד, ומפני זה לא יהיה מהבטל שנאמר שנולד שמואל הנביא שנים רבות קודם שנתמנה עלי שופט לישראל. וגם ההקדמה השלישית אינה מחוייבת, כי היא בנויה על פירוש הפסוק בלתי מקובל אצל המפרשים ובלתי ישר כפי פשוטו, כי אין פירוש הכתוב שישב הארון בקרית יערים עשרים שנה כי אם שאחרי שישב שם עשרים שנה קרה זה שנהו ישראל אחרי ה', ומי המונע שישב שם אחרי אותם עשרים שנה שנים רבות אחרות, ויהיה פירוש הכתוב כמו שזכרתי ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה הנה אחריהם וינהו בית ישראל אחרי ה', והשכל הישר יורה שזהו המובן והפירוש האמתי, לפי שלא יספר הכתוב הימים אשר ישב הארון בקרית יערים, כי אם כאשר ירצה לספר הזמן שישב שם היה ראוי לעשותו כאשר הסיעו אותו משם, אבל באמצעות הזמן בתוך ספור תשובת העם אחרי ה' תהיה ההודעה בלתי ראויה באותו המקום. וגם ההקדמה הרביעית אינה צודקת בהכרח, כי עם היות שמלך דוד שבעה שנים ביהודה קודם שמלך בישראל, הנה לא יתחייב שאותה שנה שמלך בישראל העלה הארון מקרית יערים, ראה הספורים ולא תמצא שנסמך עליית הארון להמלכת דוד על כל ישראל, כי ביניהם זכר אחרי המלכתו שעלה ללכוד עיר ציון וירושלם ושם נאמר (שמואל ב' ה' ט', י') וישב דוד במצודה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה וילך דוד הלוך וגדל ויי' אלקי הצבאות עמו וזה יורה זמן רב, עוד אמר (שם שם) וישלח חירם מלך צור מלאכים לדוד וגו' ויבנו בית לדוד וגם זה יורה שעבר זמן אחרי המלכתו, עוד סיפר (שם שם) שלקח נשים ופלגשים ושהוליד בנים וגם זה יורה שעבר זמן, ואחר כך ספר המלחמות אשר עשה דוד את פלשתים וזה יורה גם כן שעבר זמן, ואחר כל אמר (שם ו' א') ויוסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף וגו' להעלות משם את ארון וגו', הנך רואה בעיניך שלא היתה עליית הארון מקרית יערים באותה שנה שמלך דוד על ישראל כי אם אחרי שנים, וכל זה ממה שיעיר ויורה שחשבון סדר עולם אינו צודק ונכון. ואל תתמה בנטותי מדברי סדר עולם כי כבר התאמץ רד"ק להכחיש מה שאמרו בזמן פלגש בגבעה ורלב"ג בדברים אחרים, וגם אני לא אמשוך פי בדבר הזה, כי היו לדעתי שנות שמואל ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואולי כי בא בגבורות ה' אלקים שהם שמונים שנה אם נולד עשרה שנים או יותר קודם שנתמנה עלי שופט על ישראל, וכאשר נתחברו לארבעים שנה ששפט ולעשרים שנה שישב הארון בקרית יערים שהיו כלם אחרי מות עלי והיו בימי שמואל יעלו לשבעים שנה, ואחרי זה עוד חיה ימים בימי מלכות שאול, וכל זה יורה אמתת מה שאומר שלא מת שמואל בן נ"ב שנה, ולזה אמר הכתוב שהיה זקן והוא אמר על עצמו ואני זקנתי ושבתי, ובאותם המלות עצמם זכר הכתוב שהיה עלי זקן בהיותו בן תשעים ושמונה שנה, והנה יורה על זה ימי שאול, שאם היה ששמואל לא חיה כי אם נ"ב שנה, אם כן יתחייב בהכרח שהיה שאול יותר זקן משמואל עשרה שנים או יותר, וזה ששניהם מתו כאחד, כמו שאמרו חז"ל (סדר עולם פרק י"ג) שחיה שאול ארבעה חדשים אחרי מות שמואל, ואתה תראה שאחרי שאול מלך איש בושת בנו, והכתוב אמר (שמואל ב' ב' י') שהיה בן ארבעים שנה במלכו והוא היה הבן הרביעי אשר לשאול, ואי אפשר שיהיה שאול בהולידו אותו פחות מארבע ועשרים שנה כי כבר היו לו שלשה בנים ושתי בנות, ואולי היה יותר מזה, והיה שאול אם כן במותו בן ארבעה וששים שנה או יותר, ולפי זה היה יותר זקן שנים עשרה שנה משמואל, ואיך קרא א"כ הכתוב לשמואל זקן ולשאול קרא באותו זמן עצמו בחור וטוב? והיה עדין בבית אביו ושולח אותו לבקש האתונות עם נער אחר, כל זה יעיד שהיה שמואל יותר זקן מאד כפי השנים ושמספר שנותיו כדבריהם ז"ל אינו מדויק, ואמנם השנים ששפט שמואל את ישראל יתבאר אחר זה בפרשת (בספ' סי' י"ג א') בן שנה שאול במלכו. ואתה תראה בכל ספרי הקדש שלא תמצא לאחד מיראי ה' וחושבי שמו שמתו פחות משבעים שנה, הלא תראה ימי האבות ע"ה וימי משה ואהרן ושנות הנביאים כלם, ולכן הוא בלתי ראוי שנאמר שמת שמואל בן נ"ב שנה קרוב לכרת והוא זר מאד, לפי שהאל יתברך מאריך ימי הנביאים והחסידים כדי שישתלמו בתורה ובמצות לזכותם אל המעלה העליונה בעולם הנשמות, למה שהיה כמו שאמר במשנה (פרקי אבות פ"ד מ' כ"ב) יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, וכ"ש לשמואל השקול כמשה ואהרן, ואיך יקצר השם שנותיו בעבור שלא יראה במות שאול ויענש הנביא על לא חמס בכפיו ואין מרמה בפיו? כל שכן שיתבאר אחרי זה שלא מת שאול בקוצר ימים ולא היו שני מלכותו שתי שנים כמו שאבאר בפסוק בן שנה שאול וגו', והותרה עם זה השאלה הראשונה מזקנת שמואל: ויהי כאשר זקן שמואל וגו'. זכר הכתוב ששמואל הנביא לזקנתו לא היה יכול לחזור מעיר אל עיר לשפוט את ישראל כאשר היה עושה בבחרותו, ולא היה יכול גם כן לשאת לבדו טרחם ומשאם וריבם, ולכן שם את בניו שופטים לישראל (ב) והם היו יושבים בבאר שבע, רוצה לומר שלא היו רוצים לחזור על עם ישראל לשפוט אבל תמיד היו יושבים בבאר שבע שהוא קצה הארץ, והיה בזה טורח גדול לכל בני ישראל המבקשים את דבר המשפט.