אברבנאל על שמואל א ה:ו

ותכבד יד ה' אל האשדודים וגו'. ספר שלא נתפייס הקדוש ברוך הוא עם השפטים אשר עשה שם באלהיהם אבל גם עשה בהם שפטים, שכבדה יד ה' להכות את האשדודים בעפולים והם הטחורים הנולדים בפי הטבעת, והוא חולי מצער מאד ויוצא ממנו דם הרבה, ונקראו עפולים לפי שהם נעשות גבוהות והוא מלשון (ישעיה ל"ב י"ד) עופל ובחן (ז) ואנשי אשדוד כאשר ראו הנס הנעשה בדגון אלהיהם ומה שנעשה בהם בעפולים, לא רצו שישב עמהם הארון, ויאמרו סרני פלשתים שיסוב ויוליכוהו לגת וכאשר היה שם היה גם כן יד ה' בגת, והיה מהומה גדולה מאד כי הכה את כל אנשי העיר למגדול ועד קטן בעפולים, והיו עוד נסתרים בפנים ולזה היו יותר קשים להרפא ויותר מכאיבים, וזהו אמרו וישתרו להם עפולים שהוא כמו ויסתרו בסמך, כי היו עפולים נסתרים. ואז שלחו הארון לעקרון וצעקו אנשי עקרון לומר הסבו אלי את ארון אלקי ישראל להמיתני ואת עמי, ומאשר אמר ואת עמי יורה שהעקרונים אשר צעקו היו שרי העיר, והם אמרו להמיתני ואת עמי, (יא) ואז נאספו סרני פלשתים כלם להתיעץ על הדבר הזה ואמרו שהטוב הוא שישלחו את הארון למקומו אל בני ישראל, ומאשר אמר ולא ימית אותי ואת עמי נראה לי שפירושו האמיתי הוא שהעקרונים שלחו ויאספו את כל סרני פלשתים, ויאמרו העקרונים אליהם שלחו את ארון אלקי ישראל וישב למקומו בטרם ימית אותי ואת עמי, רוצה לומר שרי עקרון ואת עמו, כי היתה בעיר מהומת המונים שכבדה מאד יד האלקים שם, כלומר שאין בית אשר אין שם מת, (יב) ומלבד המתים הנה האנשים הנשארים אשר לא מתו מאותו חולי הוכו בעפולים ובזה עלתה שועת העיר השמימה: