אברבנאל על שמואל א ד:ב

ויערכו פלשתים לקראת ישראל וגו'. פירשו המפרשים כלם ותטש המלחמה, כענין (במדבר י"א ל"א) ויטש על המחנה, יאמר שנתפשטה המלחמה בין ישראל ובין פלשתים וינגף ישראל וגו'. ואני אחשוב שהוא כמו (תהלים ע"ח ס') ויטוש משכן שילה, ענין עזיבה, ספר הכתוב שערכו בני ישראל מלחמה עם הפלשתים ויעזבו בני ישראל את המלחמה לפי שנסו ממנה, וכאשר נטשו המלחמה ועזבוה מיד וינגף ישראל לפני פלשתים, כי תחלת נפילה ניסה, כמו שאחז"ל (סוטה פ"ח מ"ד ע"א): וזכר שכאשר נגפו בני ישראל שבו אל מחניהם ואמרו הזקנים והחכמים שבהם (ג) למה נגפנו ה' היום לפני פלשתים, רוצה לומר הנה אנחנו לא חטאנו לה' וא"כ למה נגפנו לפני האויבים, וחשבו מפני זה שלא היה הענין על צד העונש כ"א להעדר ההשגחה מהם לפי שלא היו צדיקים גמורים ומפני זה התחכמו ואמרו נקחה אלינו משילה את ארון ברית השם ויבא בקרבנו ויושיענו מכף אויבינו, רוצה לומר שיביאו עמהם הארון ושהאל ישגיח על ארון בריתו ובשמרו אותו ישמור אותם מכף אויביהם, והוא ע"ד מאמר הפושעים (ירמיה ז' ד') היכל ה' המה היכל ה' המה, שהאל יתברך ישמור היכלו ובעבורו ישמור את ישראל עמו. והנה הביאום אל זה הדעת מאמר מרע"ה (במדבר י' ל"ה) ויהי בנסוע הארון וגו', ומה שראו ג"כ בזמן יהושע שהיה ארון ה' הולך לפניהם בירדן ומה ששמעו שעשה ביריחו, ומפני זה אמרו ויבא בקרבנו ויושיענו, רוצה לומר יבא בקרבנו כמו שבא בקרב אבותינו במדבר ובכיבוש הארץ ובזכותו יושיענו ה' מהאויבים: