אברבנאל על שמואל א כח:ח

ויתחפש שאול וגו'. ספר הכתוב שנתחפש שאול, שהוא כתרגומו השתנה הבגדים כדי שלא תכירהו האשה, ויבא הוא ושני אנשים עמו, ואחז"ל במדרש שמואל (פרש' כ"ד) שנעשה חפשי מן המלכות כיון שבא לשאול באוב, ואמרו (שם שם) ששני האנשים היו עמשא ואבנר. וכבר כתבתי שרחוק הוא, כי איך יצא המלך מן המחנה ולא ישאר אבנר שמה שר הצבא? והוא העומד בתוך המחנה במקום המלך. והלכו בלילה כדי שלא יראם אדם ולא ירגישו במחנה בהעדרו, ואמרו במדרש תנחומא (ריש פרשת אמור) ביום הלך, אלא מתוך צרתם היה דומה להם ללילה, ואמר שאול אל האשה קסמי נא לי באוב, והקסם הוא כולל לכל מיני המעשים ההם, ופרט באוב שהוא העלאת המת ודבורו, כי היה רצונו שתעלה אליו שמואל, שממנו היה חפץ לדעת אחרית הדבר, ולכן בחר באוב ולא בידעוני ולא במעשה אחר, (ט) והאשה פחדו מעשותה כן מיראת שאול שימיתה, (י) והוצרך שאול לישבע לה בה' ואמר חי ה' אם יקרך עון בדבר הזה, והנה נשבע על זה כי הוא היה שאול ובידו למחות ובידו לתת לה רשות ולהשבע שלא תמות. ובויקרא רבה (פר' כ"ו דף קצ"ה ע"ב) אמרו, א"ר שמעון בן לקיש למה שאול דומה באותה שעה? לאשה שהיתה נתונה אצל אוהבה ונשבעה בחיי בעלה, כך שאול היה שואל באוב והיה אומר חי ה':