אברבנאל על שמואל א כג:כד

(כד-כה) וזכר שאז הזיפים הלכו לפני שאול, רוצה לומר שקודם שהלך שאול הלכו הם לחפש אחרי דוד ושאול הלך אחר כך אחריהם, כי כאשר הודיעו הדבר לשאול הלך הוא ואנשיו לבקשו והוגד הדבר לדוד וירד מהסלע אשר היה שם אל המדבר כדי שיברח משם אנה ואנה (כו) והיה שאול כל כך קרוב לדוד שלא היה ביניהם כי אם הר אחד, ושאול היה מצד האחד מן ההר ודוד מהצד האחר, וההר אפשר שהיה הסלע שזכר או יהיה הר אחר, ולפי שראה דוד שכפשע בינו ובין המות היה נחפז ומהר ללכת ולברוח מפני שאול, ומאשר ראה שאול ואנשיו שהיה דוד בקרבתם והיה רוצה לברוח היו עוטרים אותם, רוצה לומר סובבים ומקיפים עליהם מכל הצדדים כדי לתפשם כעטרה שמקפת את הראש, אם לא שהאל יתברך אשר לו נתכנו עלילות הצילו מידו (כז) כשבא מלאך אל שאול לאמר שילך מהרה כי פשטו פלשתים על הארץ, ואז נצטרך לעזוב רדיפת דוד וללכת להלחם בפלשתים. ובמדרש (רות) (א"ה חפשתי בכל מדרש רות ולא מצאתי שום דבר מזה המדרש, אמנם במדרש תהלים ריש מזמור י"ח מצאתי המדרש כלו): אמרו חכמינו ז"ל נחפז ללכת, זהו שאמר הכתוב (תהלים קט"ז י') אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב, כיון שראה דוד את עצמו מצומצם ביד שאול ואנשיו אמר על חנם משח אותי שמואל בשם השם, היכן אותה משיחה? היכן אותה הבטחה? כל האדם כוזב אפילו שמואל, אמר לו הקדוש ברוך הוא כוזב? אני מעיד עליו שנאמן הוא, שנאמר כי נאמן שמואל לנביא להשם, ואתה אמרת ששמואל כוזב? מיד ומלאך בא אל שאול וגו'. אמר ר' יודן מלאך שליח היה, אמר ר' פנחס וכי השליח יועץ הוא שהיה אומר לו מהרה ולכה? אלא מלאך מן השמים, שנאמר ישלח משמים ויושיעני: