אברבנאל על שמואל א כג:יד

וישב דוד במדבר במצדות, ר"ל שפעמים היה יושב במדבר בסלעים הגבוהים אשר שם ופעמים היה יושב בהר אחד שהיה במדבר זיף, ולהיותו נוסע ממקום למקום עם היות שהיה שאול כל הימים מבקש אותו הנה לא נתנו אלקים בידו כי לא מצא אותו במקום ידוע, והיה דוד יודע כל פעם ופעם שהיה יוצא שאול לבקש את נפשו, לפי שהיו עבדי שאול אוהבים אותו ומגלים את אזנו בסתר. ובהיות דוד במדבר זיף בחורשה שהוא היער, (טז) בא יהונתן לראותו ולדבר אתו ויחזק את ידו באלקים, רוצה לומר שאמר לו שיבטח בהשם וישען על קדוש יעקב, ואחרי שהאל יתברך המליכו וצוה לנביא שמואל למושחו מה יעשה בשר לו? (יז) וזהו אל תירא כי לא תמצאך יד שאול ואתה תמלוך על ישראל, ובקש ממנו שיהיה לו למשנה במלכות, כי עם היות שאמר בראשונה ולא אם עודני חי כמו שפירשתי, הנה נתחרט ובחר בחיים עם היות שימלוך בימיו דוד ורצה להיות משנה לו כמו שהיה בימי שאול אביו, כל שכן שאין ביד האדם למות כאשר ירצה, ואם יחיה על אפו ועל חמתו מוטב היה שיהיה אליו למשנה אחרי אשר מלכותו מאת השם מן השמים ויתקיים על כל פנים. והודיעו שגם אביו יודע כן, כי נתפרסם הדבר שמשחו שמואל והודאת הבעל דין דבר גדול בדברים המסופקים, ולכן אמר וגם שאול אבי ידע כן (יח) ואז כרתו שניהם ברית לפני השם על הברית שכבר כרתו שניהם, לפי שבראשונה כרתו אותו בינם לבין עצמם ועתה כרתו אותו לפני השם, רוצה לומר לפני אביתר הכהן ובידו האורים והתומים כדי לחזק הענין עוד: