אברבנאל על שמואל א כ:לו
Abarbanel on Shmuel 1 20:36 (Abarbanel on I Samuel 20:36) · אברבנאל על שמואל א · free full Hebrew text
Open in the reader →(לו-לז) וספר שאמר לנערו רוץ מצא את החצים אשר אנכי מורה, ויהונתן ירה החצי בכח להעביר המטרה כדי שיוכל לומר לנער הלא החצי ממך והלאה, ועם היות שאחרי זה הוא בעצמו דבר אל דוד פנים בפנים הנה נצטרך אל הסימן לפחדו שמא יבא אדם בין כך ובין כך ולא יוכל עוד להתחבר עם דוד ולדבר עמו, ולזה עשה הסימן ואמר לנער הלא החצי ממך והלאה, (מ) וכאשר ראה יהונתן שאין אדם עובר ובא אמר לנערו שילך ויחזור עם החצים אל העיר ואז קם דוד מאצל הנגב ודבר עם יונתן. והרב המורה בפרק כ"א חלק א' כתב שפירוש להעבירו מהכוונה לא מהמטרה, ובפירוש הפרק ההוא כתבתי אני שההכרח המביא לרב לפרש להעבירו מן הכוונה וברח מלפרש אותו כפשוטו הוא, שהסימן אשר עשו יהונתן ודוד היה מפחד הרואים, ואחרי אשר היה להם מקום לדבר פנים בפנים יקשה אם כן למה ירה החצים שלא היה לו כבר בהם צורך? ולהתיר זה אמר הכתוב והוא ירה החצי, לא להכרח הסימן כי אם להעביר את הנער מהכוונה, שלא יחשוב שבא יהונתן שמה לדבר אל דוד, כי יהונתן בבואו אל השדה חשב שיעברו בו אנשים ולא יניחוהו לדבר אל דוד, וכאשר ראה שאין איש רצה לדבר עמו פנים בפנים וחשש אולי הנער בראותו שבא שמה ולא ירה חצים ושלחו אל העיר ונשאר שמה יכוון בתכלית ביאתו האמתי, ולכן כדי להעבירו מאותה הכוונה האמתית לתכלית אחר מדומה ירה החצי, זהו פירוש הרב וכוונתו באמת והוא פירוש מחוור: