אברבנאל על שמואל א כ:יד

ולא אם עודני חי וגו'. פירשו המפרשים כלם בו ולא אשאל ממך דבר אם אהיה עדין חי כשתמלוך, כי אינני ירא שלא תעשה עמדי חסד ה' (והוא החסד הנמשך מהברית אשר היה ביניהם שנקרא ברית ה') אם עדין לא אמות ואהיה חי באותו זמן, ועוד אמר ולא תכרית את חסדך מעם ביתי, ר"ל וגם כן ידעתי שלא תכרית את חסדך מעם ביתי, וגם בהכרית ה' את אויבי דוד, שהם כל זרע שאול, ידעתי שאתה תחמול עלי ועל זרעי, ולכן כרתו עוד ברית, והוסיף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אותו, והיתה השבועה שאם לא יעשה דוד כן יבקש ה' זה מאתו על ידי אויביו שיפול בידם עליו. ומאשר מצאתי הפירוש הזה למפרשים רחוק מאד כפי מה שיכניסו בפסוקים דברים אשר אינם בכתוב, חשבתי בפירושם דבר אחר, והוא שאחרי שאמר יהונתן ויהי ה' עמך כאשר היה אבי, ר"ל שימליכו על ישראל, התפלל יהונתן שלא יהיה זה בחייו, כי יהיה לו באמת לבושת וגם לחרפה במלוך דוד בחייו, ולזה אמר ולא אם עודני חי, ר"ל ולא יהיה אלקים עמך כאשר היה עם אבי בעודנו חי, באופן שלא אגיע לימים שתעשה עמדי חסד ה', ר"ל חסד גדול כשלא אמות, כי בהקמת המלך ימית כל זרע המלוכה הקודם אליו לשלא יחזיקו הם במלכות, ולזה אמר כי יבחר שלא יהיה אז חי כדי לשלא יקבל אותו החסד האלקי שלא ימיתהו דוד. הנה אם כן אמר לא אבקש דבר על עצמי, כי לא אבחר בהיות בחיים חיותי באותו זמן, (טו) אבל אבקש על זרעי שלא תכרית את חסדך מעם ביתי עד עולם, ולא בזמן שיכרית ה' את אויבי דוד איש מעל האדמה, ובזה נכנסה בו רוח הקודש ונבא על מה שיהיה בימי הגבעונים, שמתו כל זרע שאול ונמלט מפיבשת בן יהונתן בחמלת דוד עליו. הנה אם כן בקש על זרעו ולא בקש על עצמו, לפי שהיה בוחר שלא ימלוך דוד בחייו כמו שהיה באמת אחרי כן. ואין להקשות עליו ממה שאמר אח"כ יהונתן לדוד ואנכי אהיה לך למשנה. כי האנשים משתנים מרצון אל רצון ומחפץ אל חפץ כפי הזמנים וכפי העולה על רוחם, וגם כי אם היות רצון יהונתן שימות קודם המלכת דוד, אם האלוה ית' לא ירצה בזה ויחפוץ להמליכו בחייו אמר שאז יהיה לו למשנה: