אברבנאל על שמואל א ב:כה

והנה גלה פשעיהם במה שיעשו בזה, באמרו אם יחטא איש לאיש ופללו אלקים. והנה המתרגם והמפרשים כלם נמשכים אחר דברי חז"ל, ופירשו אלקים הנאמר בכאן על הדיינים, ופירשו פללו מגזרת פלילים שהוא נאמר על השופטים, ולא הטיבו לפרש הכתוב על פשוטו אפילו לפי דעתם, ואף רבי דוד קמחי שפירשו מענין אלהות ופירש ופללו לשון תפלה ובקשה לא נתיישב פשט הכתוב ג"כ לפי דרכו. והנני מפרש הפסוק לכל אחד מהדעות בהיות פללו מלשון משפט או מלשון תפלה באופן מתישב, והצד השוה שבהם הוא היות אצלי אלקים הנזכר בכאן קדש, כי הוא מהבלתי נמחקים, ואמר כפי הדעת האחד שפללו הוא מלשון משפט, אם יחטא איש לאיש הנה ישפוט אותו האלקים, כי יהיה האדם בעל דינו והאל יתברך הוא השופט והדיין, אבל אם לה' יחטא איש מי יתפלל לו, רוצה לומר מי יהיה נזקק להשפט עמו, הנה בלי ספק יהיה בעל דינו הקב"ה, ואיך יעמוד לבו תחזקנה ידיו בהשפטו עם האלוה יתברך שוה בשוה? ויהיה התפלל ההתפעל מענין הפלולים והמשפט, וכן הביאו רד"ק בספר השרשים בשרש פלל. ואם נאמר שפללו אלקים הוא מענין תפלה יהיה פירושו כן, אם יחטא איש לאיש הנה ישוב האיש אשר חטא לו לכפר את חטאתו ולהתפלל בעד החוטא אל האלקים שיכפר את חטאו כמו שאמר (בראשית כ' ז') ויתפלל בעדך וזהו ופללו אלקים, רוצה לומר ופלל בעבורו אל האלקים, אבל אם לה' יחטא איש מי יתפלל בעדו ומפני זה יהיה מרוחק מהכפרה: וספר הכתוב שעם כל דברי עלי הטובים הנה בניו לא שמעו לקול אביהם, רוצה לומר לא רצו לשמוע דבריו ולא נכנסו באזניהם כי בזוהו בלבבם, ואמר כי חפץ ה' להמיתם ע"ד (שמות ט' י"ב) ויחזק ה' את לב פרעה, שלפשעיהם ראה האל יתברך להענישם ושערי תשובה ננעלו לפניהם, ויהיה ישמעו כמו שמעו עתיד במקום עבר. ובמדרש שמואל (סוף פר' ז') אחז"ל כתוב אחד אומר (יחזקאל י"ח ל"ב) כי לא אחפוץ במות המת, וכתוב אחר אומר כי חפץ ה' להמיתם, הא כיצד יתקיימו שני הכתובים הללו? עד שלא נחתם גזר דינם לא אחפוץ במות המת, משנחתם גזר דינם חפץ ה' להמיתם, רמז בזה למה שאמרתי. ובמסכת נדה (פ"י ע' ע"ב) אמרו, כאן קודם תשובה כאן לאחר תשובה: