אברבנאל על שמואל א ב:יט

וכן זכר שאמו של שמואל היתה עושה לו מעיל קטן, והוא גם כן ממלבושי הכהנים, והעלתה לו מימים ימימה, כי לפי שהיה הולך וגדל היתה אמו עושה לו בכל שנה ושנה מעיל אחד נאות כפי גופו, וכאשר היתה עולה שמה מידי שנה בשנה היתה מוליכה לו את המעיל החדש אשר היתה עושה לו. והמפרשים פירשוהו באופן אחר רחוק מאד, עד שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (תנחומא פר' אמור דף ס"ג ע"ב) שמעיל אחד היה לו מנערותו ואמו היתה מביאו ברגל וחוזרת להוליכו ושנקבר במותו מעוטף בו, וזהו שאמרה הבעלת אוב עוטה מעיל, הה"ד (איוב ל"ח י"ד) תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש. וכל זה בא להגיד ששמואל היה מכבד הכהונה ומבקש אותה עם היות בני עלי נואצים את כהונתם. הנה התבארו הפסוקים האלה שבאו בשמואל והותרה השאלה הראשונה. ועוד אפרש שאר הפסוקים שבאו על שמואל בזה במקומם בעזרת האל: