אברבנאל על שמואל א ב:יב

ובני עלי בני בליעל וגו'. יתחיל הכתוב לספר שבני עלי הכהן היו בני בליעל במדות ובדעות לא ידעו את ה', ויהיה פי' בני בליעל לא להגיד שהיו בני עלי שהיה בליעל, כי אם להגיד עונותיהם שעם היותם בני עלי כהן ושופט כמלאך ה' צבאות, הנה הם היו במדותיהם כאלו היו בני איש בליעל. והנה היה הסבה בזה לפי שלא ידעו את ה', ולחוסר ידיעתם וקוטן אמונתם אשר בהם היו רשעים במעשיהם, וכדברי דהע"ה (תהלים י"ד א') אמר נבל בלבו אין אלקים ובעבור זה השחיתו התעיבו עלילה אין עושה טוב. וזכר מרשעתם ששמו להם חוקים ומשפטים לא טובים, וזהו (יג) ומשפט הכהנים מאת העם, רוצה לומר שלא היה זה משפט אלקי כי אם משפט הכהנים שעשו ביניהם כרצונם, שבבוא האיש מישראל לזבוח זבח היה בא נער הכהן מבני עלי הנזכרים כבשל בשר השלמים, והיה הנער מביא בידו מזלג שהיו בו שלש השינים (יד) והיה מכניסו בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור אשר יבשלו הבשר בהם וכל אשר יעלה המזלג בשלש שיניו כלו יקח הכהן, והיו הם עושים זה לכל ישראל הבאים כקטון כגדול, כי לא נשאו פני שרים. והיה בזה מהפשע מה' בחינות. האחת בלקחם מה שאינו שלהם, כי כבר נתנה התורה להם חזה ושוק והם היו לוקחים זה עוד שאינו ממתנות הכהונה, וזה רמז באמרו כל אשר יעלה המזלג. ואם שנית במה שלא היו לוקחים הדבר ידוע כי אם כאשר יזדמן, וכדי להרבות בגזל היו לוקחים אותו במזלג ההוא אשר היו בו שלש השינים שכל שן מהם יקח מנה אחת, ונרמז ג"כ זה באמרו והמזלג שלש השנים בידו וגו' כל אשר יעלה המזלג. ואם שלישית בהיותם עושים זה בחזקה על דרך גזל, כי לא ישאלו אותו לבעלים אבל הם יקחוהו בחמס רב, ונרמז זה באמרו ואם לא לקחתי בחזקה. ואם רביעית במה שהיה גאה וגאון הכהנים שלא יקחו המתנות בידיהם אבל ישלחו נעריהם ללקחם בחזקה כמו שאמרתי, ובא זה באמרו ובא נער הכהן וגו'. ואם חמשית שהיו עושים זה קודם הקטרת החלבים, וזהו אמרו (טו) גם בטרם יקטירון את החלב, רוצה לומר שפעמים לא ירצו לאכול בשל מבושל ובא נער הכהנים האלה והיה אומר לאיש הזובח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח מהמבושל, והיו עושים זה בטרם יקטירון אל החלב וזה עון פלילי, כי לא נתן להם האלקים כי אם שיאכלו משולחנו אחרי שיזרקו הדם ויקטירו החלבים, (טז) ועם היות שיאמרו הבעלים שראוי ראשונה לקטר החלב ואח"כ יקח הנער מה שירצה, היה משיבהו הנער שאינו רוצה בזה, כי אם שיתן הבשר חי קודם ההקטרה ואם לא יקחהו מהם בחזקה, וזה היה חמס ובזיון לקרבנות, שהם היו לוקחים אותם לרדיפת תאוה ושמים שולחנם קודם לשלחן גבוה כאלו שלחן ה' נבזה הוא: