אברבנאל על שמואל א ב:י

יי' יחתו מריביו וגו'. פירשו המפרשים ה' יחתו מריביו מריבי הצדיקים ועליו בשמים ירעם על כל אחד מהרשעים המריבים. והאמת הוא שזו היא תפלתה על שמואל בנה, כי מה שאמרה עד הנה הוא הקדמה כמו שזכרתי, וכוונתה לומר שהאל יתברך יעשה חמשה חסדים לשמואל בנה. האחד אמרה ה' יחתו מריביו, רוצה לומר ה' בחסדך שיחתו המריבים עם שמואל שהם הפלשתים. השני עליו בשמים ירעם, רוצה לומר בעבור שמואל ועליו האל יתברך ירעם בשמים, וכן היה זה ונתקיים כמ"ש (בספ' סי' ז' י') וירעם ה' בקול גדול על פלשתים, וג"כ נכלל בזה מה שאמר שמואל (סי' י"ב י"ז) הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות וגו', שהאל יתברך בעבורו נתן קולות ורעמים מן השמים. השלישי אמרה ה' ידין אפסי ארץ, רוצה לומר ה' בחסדך ששמואל ידין אפסי ארץ, רוצה לומר שיהיה שופט ישראל. הרביעי אמרה ויתן עוז למלכו וזה היה תפלה, שאם שמואל ימשח בימיו מלך על ישראל כמו שצותה התורה, הש"י יתן לאותו מלך עוז וגבורה רבה, והנה נתקיים זה בשאול שהיה המלך הראשון שמשח שמואל והמלך הראשון שהיה בישראל, שנתן האל יתברך אליו רוח עצה וגבורה. והחסד החמישי הוא וירם קרן משיחו, רוצה לומר אם מלך אחר ימשח גם כן ירום ויגביה מעלתו ומלכותו וזהו היה דוד שרמה קרנו ומלכותו בישראל, ובמסכת מגלה (פ"א י"ד ע"א) אמרו, דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן, שאול ויהוא בן נמשי שנמשחו בפח השמן לא נמשכה מלכותן. ואחשוב שלזה כיון דוד באמרו (תהלים צ"ב י"א) ותרם כראם קרני בלותי בשמן רענן. הנה א"כ במה ששאלה חנה על שמואל בנה מהאלוה יתברך ומאשר נתקיימו כל דבריה ונעשו שאלותיה ידענו שרוח ה' דבר בה ומלתו על לשונה: ואין ספק שהיו ישראל יודעים מה שצותה התורה בהקמת מלך, ולכן התפללה חנה שיהיה שמואל בנה שופט ונביא ויעשה אותות ומופתים בשמים ובארץ ושהוא ימשח המלכים, ולא שאלה שיהיה הוא מלך ישראל, לפי שידעה שלא תסור שבט מיהודה לדעת המפרשים וגם לדעת כולי עלמא מזרע לוי לא היה ראוי שימלוך, ולהיות בנה משבט לוי היה די בהיותו שופט וחכם חרשים והיותו נביא אלקים והיות המלכים נמשחים על ידו. הנה עם מה שאמרתי התבארה תפלת חנה ומה שבקשה על שמואל בנה, וידענו למה נשנו הדברים והותרה השאלה הששית: וחז"ל (מ"ש פרש' ה') דרשו הפסוקים באופנים אחרים ולא זכרתים להיותם רחוקים מדרך הפשט, וידענו עם זה מדרגתה בנבואה ביראת השם ושהיתה באמת אשה יראת ה' היא תתהלל: