אברבנאל על שמואל א יז:לט

ואמרו ויואל דוד ללכת כי לא נסה יקשה מאד, לפי שאמרו כי לא נסה אינו סבה לשרצה דוד לילך אבל הוא סבה לשלא יוכל, וזה לא נזכר בכתוב כי לא אמר ולא יכול, ולכן אחשוב שכי במקום הזה משמש בלשון אלא, יאמר ויואל ללכת אלא שלא נסה, ואז הסירם מעליו ולקח הדברים הנהוגים אצלו הקלע וחלקי אבנים כמו שיזכור. וחכמינו ז"ל במסכת יבמות (פרק ז' ע"ו ע"ב) אמרו וילבש שאול את דוד מדיו כמדתו, והכתיב בשאול משכמו ומעלה גבוה מכל העם? וכמו שאמרו (במדרש שמואל ריש פרשה כ"א) מדיו נמצאו חפותין לו לא משולשלין ולא מסולקין, כיון שראה שאול כן נתכרכמו פניו, כיון שראה דוד שנתכרכמו פניו של שאול אמר לו לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי וכו'. וידמה שהסכימו חכמינו ז"ל בזה לשתי סבות. האחת לפי שאמר וילבש שאול את דוד מדיו, ובהיות שאול גדול הקומה ודוד הוא הקטן איך הלבישו מדיו? השנית למה לא אמר דוד לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי בראשונה ואמרו אחרי שהלבישו מדיו? ולזה גזרו שבנס נעשו לו שוות מדיו, וכדי להסיר מעל שאול התפעלותו מזה אמר דוד לא אוכל, והוא דרך דרש. והנה הסכים שאול שילך דוד להלחם עם הפלשתי עם היותו נער, לפי שסמך הדבר אל השגחת האל יתברך כמו שזכרתי, וגם לפי שלא היה הדבר בין ישראל ובין פלשתים מוסכם כדברי גלית שהמנוצח ישתעבד כל עמו תחת האויבים, אבל כדי להסיר חרפתו מעל ישראל הניח אל דוד ללכת להלחם בו, ואם היה מכה אותו בחמלת השם ובהשגחתו ישמח ישראל בעושיו, ואם היה מכה גלית לדוד לא היו ישראל נמנעים מלהלחם עם הפלשתים, כי יאמרו ומה לנו במה שעשה הנער הזה. הנה עם מה שפירשתי בזה התבאר הפסוקים והותרו השאלות שלישית ורביעית וחמישית: