אברבנאל על שמואל א יז:כז

והאנשים השיבוהו הדברים והחסדים הנזכרים אשר יצתה בת קול שהמלך יעשה למי שיכה אותו, (כח) ובשמעו אליאב אחי דוד הגדול שהיה דוד שואל על זה ומראה עצמו כאלו הוא רוצה להלחם עמו, חרה אפו וגער בו למה זה ירדת ללא תועלת? ואמר זה לפי שלא ראה הלחם והערובות שהיה מביא וחשד שדוד בא לראות המלחמה בזולת רשות ישי אביו, וזהו ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר (רוצה לומר השמם) ששם הם מוכנים למאכל אריות ודובים, ולא באת כי אם לראות המלחמה, (כט) ודוד השיבו מה עשיתי עתה הלא דבר הוא, רוצה לומר דברים בטלים הם ולא עשיתי מעשה, (ל) והוסיף לשאול וישיבוהו כראשון, והנה היה דוד מרבה בשאלות האלה כדי שיודע הדבר לשאול וישלח בעדו, כי נתבייש מהלוך אליו הוא בעצמו ובחר שיקראו אותו: