אברבנאל על שמואל א טו:ו

וזכר ששלח שאול אל הקיני, והם מבני חובב חותן משה לומר אליהם סורו רדו מתוך עמלקי, ושלא יחשבו שישלח אליהם לומר זה ליראתו מהם שיעזרו את עמלק אינו כן, כי אם פן אוסיפך עמו ושהיה חס עליהם לזכות אביהם הזקן, וזהו ואתה עשית חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים, ורמז בזה שהיה יתרו במעשיו הפך עמלק, כי יתרו עשה עם ישראל חסד בעלותם ממצרים ועמלק עשה עמהם רעה באותו זמן עצמו, ולהיות מעשיהם ופעולותיהם מקבילות אינו ראוי שיענשו שניהם כאחד, וזהו פן אוסיפך עמו מה שאינו ראוי לפי שאתה עשית חסד וגו', והחסד אשר עשה חובב עם בני ישראל היה בעצה אשר נתן למשה ואשר בא אל המדבר והראה עצמו שמח בהצלחת ישראל, ושהיה עצתו במה שיועיל לעם ויקל מעליהם, כמו שאמר (שמות י"ח כ"ג) וגם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום, וזה מורה שהחסד היה כללי לכל ישראל ובמדרש שמואל (פ' י"ח) אמרו וכי עם כל בני ישראל עשה חסד? והלא לא עשה חסד כי אם עם משה? שנאמר (שמות ב' כ') קראן לו ויאכל לחם, אלא ללמדך שכל העושה טובה עם אחד מגדולי ישראל מעלין עליו כאלו עושה חסד עם כל ישראל. ועם היות שנזכר בספר שופטים (סי' א' י"ו) (אמר המגיה לא מצאתי כל המדרש הזה בפירוש במ"ש אבל בוי"ר פרשת ל"ד דף ר"ד ע"ד מצאתי): כי בני הקיני עלו מעיר התמרים וישבו עם יהודה יראה שאחרי כן הלכו להם לשבת עם עמלק, כי כמו שאמרתי שם לא היו בני הקיני יושבים בערים והיו תמיד בשדה שוכנים באהלים ונוסעים מארץ לארץ כפי מה שיאות אליהם ולצאנם ובקרם: