אברבנאל על שמואל א יד:לו

ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים וגו'. ספר שאמר שאול אל העם באותה לילה אחרי אכול ואחרי שתה נרדה אחרי פלשתים ונבוזה בהם עד אור הבוקר ולא ישאר בהם איש, וישראל ענו כל הטוב בעיניך עשה: וזכר שהכהן אמר לשאול נקרבה הלום אל האלקים, רוצה לומר למה תעשה מעשיך כפי הרצון הפשוט ולא תשאל באלקים כדי שתהיה השגחתו דבקה בך? וזהו נקרבה הלום אל האלקים שיתקרבו אליו וישאלו בו ויעשו מאמרו, (לז) ואז מכח דברי הכהן שאל שאול באלקים האלך אחרי פלשתים ולא ענהו ביום ההוא, ושאול כשראה זה הבין שחרה אף השם בהם ושהיה החטא חדש אצלם אחרי אשר באה התשועה אליהם, ולזה צוה (לח) גשו כל פנות העם, ופירשו בו המפרשים ראשי העם, כמו הפנה לקיר. ואני אחשוב שהכתוב כפשוטו שהיו השבטים חונים כל אחד ואחד בפאה בפני עצמו נבדלים אלה מאלה, וצוה שיבואו אותם הפנות לא הראשים לבד כי אם כקטן כגדול איש לא נעדר על פנותיהם לראות במה היתה החטאת הזאת, רוצה לומר מי אשר סבב שלא יענהו השם: