אברבנאל על שמואל א יד:לב
Abarbanel on Shmuel 1 14:32 (Abarbanel on I Samuel 14:32) · אברבנאל על שמואל א · free full Hebrew text
Open in the reader →ויעש העם אל שלל וגו'. זכר שלקח העם והסיר מהשלל צאן ובקר וישחטו ארצה ויאכלו על הדם, (לג) ושהגידו לשאול הנה העם חוטאים להשם לאכול על הדם, ויאמר אליהם בגדתם גולו אלי היום אבן גדול, (לד) ואמר שאול לעבדיו פוצו בעם, רוצה לומר שיעברו בתוך המחנה ויכריזו הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו להשם. והנה ענין החטא והבגידה הזאת מה הוא ומה הנרצה באמרו לאכול על הדם ובאיזה זמן נעשה זה, הנה חכמינו ז"ל אמרו במסכת זבחים (פרק י"ד ק"כ ע"א) שחטאו בשחיטת קדשים שהיו מקדישים שלמים ואוכלים לפני זריקת הדם, וזהו שאמר ויאכל העם על הדם, שהיו אוכלים קדשים ועדין הדם במזרק, ושלכן צוה על האבן הגדולה כדי לזרוק עליה דם והקטר חלבים. ורש"י כתב שאמר צאן ובקר פירושו צאן ובני בקר, ושהיו אוכלים ושוחטים אותו ואת בנו ביום אחד ולכן קראם חוטאים. ורד"ק כתב שהיה החטא שלהיותם רעבים היו שוחטים בארץ ולא היה הדם נגר ומתמצה יפה והיה נבלע בבשר, ולפי שזה סבב היותם שוחטים ארצה, לכן צווה שאול לגלול אבן גדולה ולשחוט עליה כדי שיהא הדם נגר ומתמצה היטב, ומדברי חכמינו ז"ל הוא גם כן בויקרא רבה (סוף פרשת כ"ה ובמ"ר פ"י רל"ו) והנה יקשה לכלם אמרו ויאכל העם על הדם, ואמר והנה העם חוטאים להשם לאכול על הדם, ויורה שלא היה החטא בזריקה ולא בשחטם אותו ואת בנו ולא בשלא היה הבשר מתמצה מהדם, ולכן היותר נראה הוא שהענין כפשוטו, והוא שישראל להיותם במחנה רעבים גם צמאים היו שוחטים צאן ובקר והיו אוכלים שם על הדם, רוצה לומר אצלו וסביבו, ולפי שהתורה צותה (ויקרא י"ט כ"ו) לא תאכלו על הדם נחשב להם לעון, וזהו שאמר לאכול על הדם, ועם היות שהיתה הכוונה בצווי האלקי לשלא יסתבכו באמונות הנפסדות שהיו אז לאנשים שעושים זה, וכאן לא עשאוהו ישראל כי אם בחפזון ומרוצה ומחוסר כל, הנה חשש שאול על היות הדבר מפאת עצמו עון פלילי, ולזה צוה שיגולו אבן גדולה במקום נפרד, וצוה לאנשיו שיפוצו בעם אנה ואנה ויאמרו אליהם שיגישו אליו איש שורו ואיש שיהו ושישחטם שמה ואז יאכלו אותו במקומם ולא יחטאו להשם לאכול על הדם, כי יהיה מקום השחיטה רחוק ממקום האכילה ולא ימשך היותם שם אוכלים על הדם. ואמנם מתי היה זה כלו, אין ספק שלא היה ביום המלחמה, כי כלם שמרו תעניתם כראוי ביום ההוא ולא אכלו כלל כמו שנזכר, אבל מיד כשהחשיך הלילה התחילו לשחוט ולאכול על הדם, ואז מיד הוגד הדבר הזה לשאול וצוה לגול האבן, וזהו שאמר ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה וישחטו שם. הנה ספר שהיה כל זה בלילה ומיד אחרי האכילה באותו לילה אמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה, ר"ל אחרי שכבר אכלתם נרד ונרדוף אחריהם בלילה הזה ונבוזה בהם עד אור הבוקר, והותרה בזה השאלה השלישית: