אברבנאל על שמואל א יב:ה

ושמואל אמר על תשובתם עד השם בכם ועד משיחו, והם אמרו עד, שיהיה עד האמת כדבריהם, והנה אמר ויאמר עד בלשון יחיד, לרמוז על כאו"א מהם שאמר עד. ואפשר שיחזור לשאול שהוא אמר אני עד בדברים האלה ששמעתי. ואחז"ל במס' מכות (פ"ג, כ"ג ע"ב) שיצאתה בת קול ואמרה עד, אתם מעידים עליו על הגלוי ואני מעיד עליו על מה שבסתר, וזה אחד מג' מקומות שהופיעה רוח הקודש בב"ד של מטה. הנה בזה השלים שמואל להוכיחם על מה מאסו בהנהגתו, האם היה לוקח מהם שוחד או היה מתעלם מהם מלעשות משפט וצדקה? (ו) ויאמר שמואל אל העם וגו'. הפסוק הראשון הזה יראה שאין לו גזרה, כי הוא אמר ה' אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה וגו' ולא זכר ע"ז דבר, וכתבו רד"ק ורלב"ג שהוא חוזר למה שאמר למעלה עד ה' בכם וגו', אשר עשה וגו' ואשר העלה וגו', ופשט הכתוב לא יסבלהו, כי היה ראוי שיקדם זה לאמרו ויאמר עד, ושלא יהיה ביניהם הפסק פר'. ויקשה ג"כ למה יחס לאל ית' עשיית משה ואהרן ולא בריאת שמים וארץ ושאר הדברים הנפלאים? ואני אחשוב בפי' שאחרי ששמואל הוכיח את ישראל על מאסם הנהגתו, ראה להוכיחם על מאסם הנהגת האל ית', שהם שתי הבחינות שתסבול שאלת המלך כמ"ש, ולזה בתחלת הפרשה אמר ויאמר שמואל אל העם, וקודם התוכחה ראה להקדים הקדמה א' יצטרך אליה, והיא אמרו ה' אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה, והמאמר הוא ה' הוא אשר עשה את משה ואת אהרן, כי לא היתה בריאתם טבעית כשאר בנ"א כי אם רצונית אלקית כדי לעשות ע"י נסים ונפלאות, וג"כ ה' הוא היה אשר העלה את אבותיכם מארץ מצרים, כי לא יצאו בכחם ובגבורתם כי אם בנס אלקי: