אברבנאל על שמואל א א:כ

ויהי לתקופת הימים, רוצה לומר אחרי עבור שלשים יום מהקף הלבנה אז ותהר חנה, ובמלאת הימים ותלד בן זכר. ובמדרש שמואל אמרו שחנה נפקדה בת מאה ושלשים שנה כיוכבד. ולדעת ר' אליעזר בראש השנה פ"ק (דף י"א ע"א) נפקדה שרה ורחל וחנה ביום תרועה. ואמר ותקרא חנה את שמו שמואל כי מיי' שאלתיו, והיה ראוי מפני זה שיקראהו שאול, והמפרשים לא נתנו בזה טעם נכון. ואחשוב בו אחד משלשה ענינים. אם שכוונה בזה השם ששמו האל בעולם ולכן קראתו שמואל, לומר שהאל שם אותו, ואמרה כי מיי' שאלתיו, רוצה לומר אני שאלתיהו ממנו והוא שמו בתוך מעי, ואם שכוונה בזה השם ששמואל היה מהאל יתברך ומסבתו, ויהיה שמואל כמו שמאל שהיה מהאל, וזהו אמרה גם כן כי מיי' שאלתיו וממנו היה ונמשכה תולדתו. ואפשר עוד לומר ששמואל הוא שמו אל, כי כל הדברים האלקיים יקראו בשם הקב"ה, כמו שקרא למזבח (בראשית ל"ג כ') אל אלקי ישראל, והנביא אומר (ישעי' ט' ה') ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור וגו'. ולפי ששאלה את שמואל מאת ה' והוא יתברך נתנו וקראה בשמו שמואל: