אברבנאל על מלכים א ז:כ

ואמנם מה שהוסיף לומר עוד וכותרות על שני עמודים גם ממעל מלעמת הבטן אשר מעבר השבכה וגו', כתב ה"ר דוד קמחי מלעמת הבטן כנגד העקום האמצעי אשר לעבר השבכה היו כותרות אחרות למעלה לאותו מקום. וה"ר לוי בן גרשום כתב שהיו בכל עמוד שני כותרות זו על זו, ושהפסוק הזה נאמר על הכותרת השנית אשר לעומת בטן העמוד. ודעת שני המפרשים האלה אחד הוא, ר"ל שהיו בכל עמוד שני כותרות, אם מחוברו' ודבוקות זו עם זו בתחלת העמוד כדעת ר' לוי בן גרשום, ואם שהיתה אחת מהן למעלה בראש העמוד ואחרת באמצעיתו, והוא דעת זר כפי פשט הכתובים, כי לא נזכר כאן ולא בדברי הימים ולא בספר ירמיהו שהיו לעמודים, ולא שעשה חירם כי אם שני כותרות לשני העמודים, לא ארבעה כותרות כמו שפירשו האנשים החכמים האלה. ודעתי הוא שהכותרות אשר בפסוק הזה הם עצמם השני כותרות שזכר למעלה, ושבא הכתוב להודיענו שני דברים. האחד כי לפי שספר למעלה שהיו אותם הכותרות על העמודים נכנסים בהם, אולי יחשוב אדם שהיה הכותרת סביב העמוד על שפתו, אבל אמצע העמוד בעביו ובטנו לא היה עליו דבר והיה מגולה לאויר, לכן אמר שהכותרות היו על כל עובי שני העמודים, וזהו גם ממעל מלעמת הבטן, שהבטן הוא עובי העמוד כי הוא בטנו, ואמר שגם בזה היתה השבכה אשר היא היתה מכסה כל עובי העמוד ובטנו כמו שכסה שפתו. והשני הוא שלפי שזכר למעלה שהיו רימונים בשבכה אשר בראש העמודים ולא פירש כמה היו אותם הרמונים, לכן ביאר כאן מספרם, באמרו והרמונים מאתי', ר"ל בכל עמוד ועמוד היו מאתים רמונים, והיו טורים סביב, כלומר שהיו המאתים ההם בשני הטורים שזכר למעלה, כי היו מאה רמונים בכל טור וטור מהם, והיו אותם הרמונים תלויים בשרשרות כמו שזכר בתחלה, וז"ש טורים סביב על הכותרת. ומה שאמר עוד השנית, פירושו וכן השנית, רוצה לומר שזה כלו אשר אמרו על הכותרת האחת ראוי שיובן גם כן על הכותרת השנית, כי היה המשפט בכל הדברים אחד בהן, והוא על דרך מה שאמר במדת העמודים וחוט שנים עשר יסוב את העמוד השני כמו שפירשתי. ואמנם מה שנאמר בספר ירמיהו (ירמיהו נ"ב כ"ג) כל הרמונים מאה על השבכה סביב, פירושו על כל טור מהם, ומה שאמר שם ברמונים תשעים וששה, ענינו שהיו הרמונים בארבעה רוחות מהשבכה, והיה בכל רוח ארבעה ועשרים רמונים והם תשעים וששה, והארבעה החסרים היו בזויות הטורים, והיו אם כן מאה בכל טור: